אשמי-דגן הראשון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Cat-a-lot: העברה מקטגוריה:ערכים בהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה ל קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה שימוש בCat-a-lot |
פעמי-עליון (שיחה | תרומות) מ זמרי-לים |
||
שורה 12:
אשמי-דגן שלט בשטח הדרום-מזרחי של מסופוטמיה העליונה. עיר בירתו הייתה אכלתום, ששכנה לאורך הגדה המערבית של ה[[חידקל]] מדרום לעיר [[אשור (עיר)|אשור]]. מקומה של העיר לא ידוע היום. תפקידו העיקרי היה לשמור על הממלכה מפני אויביה. ממזרח למרגלות רכס [[הרי הזגרוס]] שכנו שבטים נוודים שוחרי מלחמה, בדרום שכנה ממלכת [[אשנונה]]. אשמי-דגן היה מעורב בעימותים עם שני הגורמים האלה.
למרות שאביו התייחס אליו כבעל תבונה פוליטית וחייל מוכשר, לא הצליח אשמי-דגן לשמור לאורך זמן על האימפריה שאביו הקים, לאחר שזה מת. הוא איבד את רוב השטחים ונשאר מלך רק באכלתום והעיר אשור. הוא ניהל מספר מתקפות במטרה להחזיר לעצמו את השליטה באזור ה[[חבור]] העליון. לאחר שאיבד מכוחו הוא ניהל מערכת יחסים קורקטית עם בבל, אשנונה ומארי, למרות שאחיו גורש ממנה על ידי [[
==מלחמותיו==
בתיעוד ההיסטורי מופיעים מספר מסעות מלחמה שאשמי-דגן ניהל כנגד שבטים נוודים וממלכת אשנונה שהייתה האויבת העיקרית שלו, הוא היה שותף למלחמותיו של אביו, וניהל איתה מאבקים בתקופה שאביו היה בחיים וגם לאחר מותו.
תקופת מלכותו של אשמי-דגן באכלתום הייתה רצופה במאבקים. הוא לא הצליח לשמור על כוחה של העיר והיא הייתה נתונה להתקפות רבות של שליטים בסביבה, במיוחד [[
אשמי-דגן ניהל יחד עם אביו מסעות מלחמה כנגד שבט נוודי ממוצא אמורי ששמו היה "יאילנום". הם הביסו את השבט וכבשו את בירתו. בנוסף נלחמו וכבשו גם את העיר ארפחום, ולאחר מכן את כבשו את ממלכת קברה ואורבל. בהמשך כבשו גם את [[נינוה]], שהייתה בירת ממלכת נרוגום.{{הערה|משה ענבר, '''[http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=99059930&nPageNum=24&nPageOffset=4763&sSearchText=%D7%90%D7%9B%D7%9C%D7%AA%D7%9D#27.8315.8.fitwidth נבואות, בריתות ושבטים בתעודות מארי] ''', מוסד ביאליק, 2007, עמ' 10}} אשמי-דגן נתן יחס שונה ומועדף לאנשי הממלכות על פני אנשי השבטים. הוא איפשר לאסירים בעלי מקצוע מיומנים להצטרף לצבאו. רק במכתב אחד שהוא כתב לישמח-אדד יש ציון של אלימות כנגד האסירים. לעומת זאת, במכתבו לישמח-אדד הוא מורה לו להרוג את כל אנשי השבט, בעוד ששמשי אדד אביו, הורה לפני כן לישמח-אדד להגביל את ההרג רק להנהגה ולאנשי הצבא.
|