|
==בתנ"ך==
[[קובץ:Second_aliyah_Pioneers_in_Migdal_1912_in_kuffiyeh.jpg|ממוזער|שמאל|250px|חלוצים אוכלים ארוחת צהריים בשדות חוות [[מגדל (יישוב)|מגדל]]. צולם ב-1912 על ידי הצלם [[יעקב בן דב]]]]
מעשה החלוציות טמון עוד בימי ה[[תנ"ך]], כמסופר ב{{תנ"ך|במדבר|לב}} על חלוצי העם העברי ב[[ארץ ישראל]]: "ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני ה'...ונכבשה הארץ...".
ביטוי החלוציות מופיע לראשונה בציוויו של משה אל העם, ביציאה ל[[מלחמת מדין]]:
{{ציטוט|תוכן="וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל הָעָם לֵאמֹר '''הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא''' וְיִהְיוּ עַל מִדְיָן לָתֵת נִקְמַת יְהוָה בְּמִדְיָן".|מקור=במדבר לא, ג}}
בסמוך לכך, מוזכר מעשה החלוציות בהקשר השלם של [[כיבוש הארץ והתנחלות השבטים|כיבוש הארץ]]. כתגובה לאנשי [[שבט ראובן|ראובן]] ו[[שבט גד|גד]] שביקשו לרשת את [[עבר הירדן המזרחי]] והבטיחו "'''וַאֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חֻשִׁים''' לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", מצווה משה:
{{ציטוט|תוכן="וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה אִם תַּעֲשׂוּן אֶת הַדָּבָר הַזֶּה '''אִם תֵּחָלְצוּ לִפְנֵי יְהוָה לַמִּלְחָמָה. וְעָבַר לָכֶם כָּל חָלוּץ אֶת הַיַּרְדֵּן לִפְנֵי יְהוָה''' עַד הוֹרִישׁוֹ אֶת אֹיְבָיו מִפָּנָיו. וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵי יְהוָה וְאַחַר תָּשֻׁבוּ וִהְיִיתֶם נְקִיִּים מֵיְהוָה וּמִיִּשְׂרָאֵל וְהָיְתָה הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם לַאֲחֻזָּה לִפְנֵי יְהוָה".|מקור=במדבר לב, כ-כב}}
==בציונות==
===תיאור החלוץ===
התואר "חלוץ" היה למושג יסודנשגב במפעל הציוני., [[דוד בן-גוריון]] הגדיר חלוציות כך:
"מה זאת חלוציות? זוהי הכרה בשליחות היסטורית והתייצבות ללא תנאי וללא רתיעה מכל קושי וסכנה - לרשות השליחות הזאת. --- חלוציות - זהו הכשרון המוסרי וההכרח הנפשי לחיות יום יום לפי צו המצפון ולפי תביעת היעוד."
[[זאב ז'בוטינסקי]] תיאר פגישה שלו מ-[[1916]] עם [[יוסף טרומפלדור]], בה הוסבר לו על מושג החלוץ: ▼{{ציטוט|תוכן="זהו מושג רחב הרבה יותר מ"צועד בראש". כמובן דרושים גם פועלים, ואולם לא זהו המובן של המלה "חלוץ". לנו דרושים אנשים מוכנים "לכל", לכל מה שתדרוש ארץ ישראל. ל"פועל" יש האינטרסים הפועליים שלו, לחיילים ה-esprit de corps שלהם, לרופא למהנדס ולכל השאר יש הרגלים משלהם אם אפשר לומר כך. אולם אנו צריכים להקים דור, שלא יהיו לו אינטרסים ולא הרגלים. מטיל ברזל סתם. גמיש - אבל ברזל. מתכת, שאפשר לחשל ממנה כל מה שיש צורך בו בשביל המכונה הלאומית. חסר גלגל? אני הגלגל. חסרים מסמר, בורג, גלגל תנופה? קחו אותי. צריך לחפור אדמה? אני חופר. צריך להיות חייל? אני חייל. משטרה? רופא? עורכי דין? מורים? שואבי מים? בבקשה, אני עושה את הכל. אין לי פרצוף, אין פסיכולוגיה, אין רגשות, אין לי אפילו שם: אני האידיאה הטהורה של שירות, מוכן לכל, איני קשור בשום דבר; אני יודע רק ציווי אחד: לבנות. ▼-אין בני אדם כאלה, - אמרתי. ▼
▲[[זאב ז'בוטינסקי]] תיאר פגישה שלו מ-[[1916]] עם [[יוסף טרומפלדור ]], בה הוסבר לו על מושג החלוץ:
טעיתי והוא צדק. הראשון מבני אדם כאלה ישב לפני. הוא בעצמו היה כזה: עורך דין, חייל, פועל במשק חקלאי. אפילו לתל חי בא לחפש עבודת אדמה, מצא שם את מותו מכדור של רובה, אמר "אין דבר" ומת כבן אלמוות".|מקור=הספד ז'בוטינסקי על טרומפלדור}} ▼▲{{ציטוט|תוכן=:"זהו מושג רחב הרבה יותר מ"צועד בראש". כמובן דרושים גם פועלים, ואולם לא זהו המובן של המלה "חלוץ". לנו דרושים אנשים מוכנים "לכל", לכל מה שתדרוש ארץ ישראל. ל"פועל" יש האינטרסים הפועליים שלו, לחיילים ה-esprit de corps שלהם, לרופא למהנדס ולכל השאר יש הרגלים משלהם אם אפשר לומר כך. אולם אנו צריכים להקים דור, שלא יהיו לו אינטרסים ולא הרגלים. מטיל ברזל סתם. גמיש - אבל ברזל. מתכת, שאפשר לחשל ממנה כל מה שיש צורך בו בשביל המכונה הלאומית. חסר גלגל? אני הגלגל. חסרים מסמר, בורג, [[גלגל תנופה ]]? קחו אותי. צריך לחפור אדמה? אני חופר. צריך להיות חייל? אני חייל. משטרה? רופא? עורכי דין? מורים? שואבי מים? בבקשה, אני עושה את הכל. אין לי פרצוף, אין פסיכולוגיה, אין רגשות, אין לי אפילו שם: אני האידיאה הטהורה של שירות, מוכן לכל, איני קשור בשום דבר; אני יודע רק ציווי אחד: לבנות.
▲:-אין בני אדם כאלה, - אמרתי.
על פי דוד בן-גוריון בספרו "חזון ודרך",{{הערה|דוד בן-גוריון, '''חזון ודרך''', כרך שני, תש"י-1950, עמ' 263.}} החלוציות היא תופעה יהודית שראשיתה "באיש השח"ל [=שירות חלוצי לישראל] הראשון" - אברהם אבינו, שיצא מחרן "הלוך ונסוע הנגבה". בשנת 1950 נאם [[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]] בוועידת [[מפלגת פועלי ארץ ישראל|מפלגת פועלי ארץ-ישראל]] את נאומו המפורסם ''''הזכות להיות חלוץ'''',<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://benyehuda.org/read/13216/read|כותרת=הזכות להיות חלוץ}}</ref> ובו אפיין את הדמות החלוצית: "מִטבע החלוץ: מבטו מופנה, תמיד למחר, לעתיד ולא לעבר. הכיבושים והניצחונות שכבש וניצח, אינם מניחים דעתו, כי הוא רואה לפניו דרך ארוכה וקשה שעליו עוד לעבור, והמאמצים שנעשים בשעה זו אינם מספיקים.“ בשנת 1954, נשא בן-גוריון הרצאה בשם ''''מגמת החינוך הממלכתי''''<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://benyehuda.org/read/14700|כותרת=מגמת החינוך הממלכתי}}</ref> בפני [[הסתדרות המורים]], ובה הגדיר בצורה תמציתית את המושג הכללי: "מה זאת חלוציות? זוהי הכרה בשליחות היסטורית והתייצבות ללא תנאי וללא רתיעה מכל קושי וסכנה - לרשות השליחות הזאת. --- חלוציות - זהו הכשרון המוסרי וההכרח הנפשי לחיות יום יום לפי צו המצפון ולפי תביעת היעוד."
▲:טעיתי והוא צדק. הראשון מבני אדם כאלה ישב לפני. הוא בעצמו היה כזה: [[עורך דין ]], חייל, פועל במשק חקלאי. אפילו לתלל[[תל חי ]] בא לחפש עבודת אדמה, מצא שם את מותו מכדור של רובה, אמר "אין דבר" ומת כבן אלמוות". |מקור=הספד ז'בוטינסקי על טרומפלדור}}
===לאחר הקמת מדינת ישראל===
הרוח החלוצית לא פסקה עם קום המדינה. בראשית המדינה הוקמו [[היאחזות נח"ל|האחזויות נח"ל]] על ידי הממשלה. בעקבות [[מלחמת ששת הימים]] קמו [[התנחלות|התנחלויות]] ב[[יהודה ושומרון]], ב[[חצי האי סיני]], [[רצועת עזה]] ו[[רמת הגולן]].
[[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]] הדגיש<ref>כוכבים ועפר, מסדה, עמ' 42.</ref> כי החלוציות לא הסתיימה עם הקמת המדינה, אלא להפך:
{{ציטוט|תוכן="'''אין טעות מזיקה ומסוכנת מההנחה, שעם הקמת המדינה עברה שעתה של החלוציות.''' ההיפך הוא הנכון. רק בתוך המדינה יש שכר וסיכוי למפעל החלוצי, יש דברים שייעשו בכוח המדינה ובכוחה בלבד, אבל (משימות רבות) לא ייעשו בלי התאזרות חלוצית ובלי צורות חיים חלוציות".}}
אכן, בראשית המדינה הוקמו [[היאחזות נח"ל|האחזויות נח"ל]] על ידי הממשלה. בעקבות [[מלחמת ששת הימים]] קמו [[התנחלות|התנחלויות]] ב[[יהודה ושומרון]], ב[[חצי האי סיני]], [[רצועת עזה]] ו[[רמת הגולן]]. עד היום יש הרואים את תנועת [[גוש אמונים]] כהמשך טבעי לתנועת החלוציות של [[קום המדינה]].{{הערה|[[אבי שגיא]] ו[[דב שוורץ]], "בין חלוציות ללימוד תורה: זווית אחרת", '''מאה שנות ציונות דתית - היבטים רעיוניים''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן תשס"ג עמ' 73-74}}
בספרו "חזון ודרך" הגדיר דוד בן-גוריון את החלוציות כתופעה יהודית שראשיתה "באיש השח"ל [=שירות חלוצי לישראל] הראשון" - אברהם אבינו, שיצא מחרן "הלוך ונסוע הנגבה". על פי בן-גוריון
בשנת 2020 הושק על ידי האיגוד הספרדי העולמי בשיתוף [[שר התרבות]] ויו"ר [[קק"ל]] אות '''"החלוצים החדשים"''', המוענק לנציגי דור המייסדים של ערי הפיתוח והמושבים באזורי הספר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://sefarad-usm.org/he/%D7%AA%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%98-%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%9D/|כותרת=אות החלוצים החדשים}}</ref>
חלוציות: "זוהי קודם כל אי-השלמה עם המציאות. אין עם בעולם שיש בתולדותיו גילויי אי-השלמה כתופעה מתמדת, יסודית, אורגנית כאשר יש לאומה היהודית [...] הדברים לא התחילו עם התנועה הציונית, והמפעל הציוני לא התחיל עם הקונגרס הציוני הראשון. יסוד פתח-תקווה קדם לקונגרס, מקוה-ישראל קדם ל[[פתח תקווה]], והפרדס של מונטיפיורי קדם אף למקוה ישראל. הדבר שנתחדש בדורותינו - ההתנדבות האקטיבית, רצון המהפכה והכיבוש החיובי. חלוצי ישראל לא הסתפקו עוד באי-כניעה פסיבית, אלא גמרו אומר לשנות גורלם בעצם ידיהם ולבנות לעצמם חיים חדשים. הופיעה חלוציות בונה וכובשת [...] וכל אשר יש לנו בארץ עכשיו הוא פרי מהפכה היוצרת".{{הערה|דוד בן-גוריון, '''חזון ודרך''', כרך שני, תש"י-1950, עמ' 263.}}
==ראו גם==
| 