ספקא דרבנן לקולא – הבדלי גרסאות

מ
(←‏מקור הדין וטעמו: הרחבה הוספה של דעת הרמבן בספק דרבנן לקולא)
בתלמוד בבלי מובא{{הערה|{{רמב"ם|שופטים|ממרים|א|ה}}}} במקרה שאדם שאל שני חכמים שאלה הלכתית, חכם אחד אסר והשני התיר, דעת [[תנא קמא]] יש לפסוק הלכה כמו דעת הגדול בחכמה שבין שניהם. אולם דעתו של [[רבי יהושע בן קרחה]] שיש להבחין בין איסורי דאורייתא לבין איסורי דרבנן, ובאיסור דרבנן הולכים לקולא - על אף גדלותו של החכם האוסר. דבריו נפסקו להלכה{{הערה|{{תלמוד בבלי|עבודה זרה|ז|א}}}}.
 
{{ציטוט|תוכן=היו שנים, אחד מטמא ואחד מטהר, אחד אוסר ואחד מתיר, אם היה אחד מהם גדול מחבירו בחכמה ובמנין - הלך אחריו, ואם לאו - הלך אחר המחמיר; ר' יהושע בן קרחה אומר: בשל תורה הלך אחר המחמיר, בשל סופרים הלך אחר המיקל. א"ר יוסף: הלכתא כרבי יהושע בן קרחה.|מקור={{תלמוד בבלי|עבודה זרה|ז|א}}|אנגלית=}}בטעם הדין נחלקו הראשונים. לדעת [[רמב"ם|הרמב"ם]] חיוב מצוות דרבנן הוא [[דאורייתא|מדאורייתא]] ונלמד מהפסוק "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" [[s:דברים_יז|(דברים יז, יא)]] ואם כך צריך להבין מדוע ספיקו לקולא. [[שמעון בן צמח דוראן|הרשב"ץ]] כתב שחכמים אסרו רק ודאי איסור ולא ספק איסור, כלומר ספק דרבנן הוא לא דין מסופק אלא דין ודאי שכל מקום בו יש ספק לא גזרו חכמים.<ref>{{צ-ספר|מחבר=רבי שמעון בן צמח|שם=זהר הרקיע|פרק=שורש א}}</ref> [[שב שמעתתא|השב שמעתתא]] מסביר שכל הדין של ספק דאורייתא לחומרא הוא רק מדרבנן ובאיסורי דרבנן לא גזרו חכמים.<ref>{{צ-ספר|מחבר=רבי אריה לייב הכהן|שם=שב שמעתתא|פרק=שער א פרק ג}}</ref> [[שערי יושר (ספר)|השערי יושר]] מסביר שיש הבדל מהותי בין איסורי תורה לאיסורי דרבנן - באיסורי תורה מה שאסור הוא עצם המעשה, כלומר כאשר התורה אסרה בשר בחלב אז יש בעיה בעצם האכילה של בשר בחלב. באיסור דרבנן לעומת זאת אין בעיה בעצם המעשה וכאשר חז"ל גזרו למשל שלא לאכול עוף בחלב אין בעיה בעצם אכילת עוף בחלב אלא בחוסר הציות לדברי חכמים. במצב של ספק בדין דאורייתא על האדם לפרוש מהספק משום שהוא יכול להגיע לידי איסור אך באיסור דרבנן שכל הבעיה היא אי הציות לדברי חכמים אין חיוב על האדם לפרוש מהאיסור משום שאי ציות במצב של ספק לא נחשב לאי ציות.<ref>{{צ-ספר|מחבר=רבי שמעון שקאפ|שם=שערי יושר|פרק=שער א פרק ז}}</ref>
 
[[רמב"ן|הרמב"ן]] לעומת זאת סובר שתוקף מצוות דרבנן אינו מדאורייתא וממילא לא קשה מדוע ספקם לקולא.<ref>{{צ-ספר|מחבר=רבינו משה בן נחמן|שם=השגות לספר המצוות לרמב"ם|פרק=שורש א}}</ref>
122

עריכות