בית עבודה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 6:
מקורו של בית העבודה ניתן לייחס ל[[אמנת קיימברידג' 1388]] {{אנ|Statute of Cambridge 1388}}, שניסה לטפל במחסור בעבודה בעקבות [[המוות השחור]] ב[[אנגליה]], על ידי הגבלת תנועת העובדים, ובסופו של דבר הביא למדינה להיות אחראית לתמיכת העניים. עם זאת, אבטלה המונית לאחר סיום [[המלחמות הנפוליאוניות|מלחמות נפוליאון]] ב-[[1815]], הגיעה בגלל המעבר ל[[טכנולוגיה]]. חקלאים רבים איבדו את עבודתם בשל מעבר זה, לאחר שיצרו [[יבול]] רע. בתחילת [[שנות ה-30 של המאה ה-19]], התגלה כי מערכת זו של בית עבודה היה גרוע וכמעט בלתי אפשרית לביצוע, מפני שהאנשים מהמעמדות הגבוהים ו[[משפחת המלוכה הבריטית]] סירבו לתת חלק מכספם לבניית בתי עבודה.
 
[[תיקון חוק העניים 1834]] {{אנ|Poor Law Amendment Act 1834}} ניסה להפוך את המגמה הכלכלית, בכך שהוא [[הרתעה (משפטים)|הרתיע]] ממתן ההקלה לכל מי שסירב להיכנס לבית עבודה. מספר רשויות שעסקו בניהול בתי העבודה קיוו להפעיל אותם ברווח על ידי ניצול עבודת הכפיה של אסיריהם. רובם הועסקו במשימות כמו שבירת אבנים, ריסוק עצמות לייצור דשן או לחיתוך עץ [[אלון]] באמצעות [[מנסרה (מפעל)|מנסרה]]. מאז חיקוק חוק העניים של [[1834]] התנאים בבתי העבודה הרעו ומטרתם הייתה להפוך את החווית העוני לקשה אף יותר, בראי תורתו של [[תומאס מלתוס]]. לפי תורתו, האוכלוסיה גדלה בקצב מהיר מקצב גידול המשאבים, ולכן יש למנוע את גדילתה. בהתאם לתורה זו בתי העניים הפכו ממוסד שמתרתו שיקום למוסד שמתרתו ענישה והרתעה ואף הטלת מום בעניים על מנת שלא יקימו משפחות. מחקר שנערך בשנת [[2019]] הראה שמדיניות זו לא הועילה ואף הזיקה בכך הגדילה את כמות העניים, ונטען כי מדיניות זו יצרה סבל רב לחינם. <ref>{{צ-מאמר|שם=Welfare reform, 1834: Did the New Poor Law in England produce significant economic gains?|קישור=https://doi.org/10.1007/s11698-018-0174-4|כתב עת=Cliometrica|שנת הוצאה=2019-05-01|עמ=221–244|כרך=13|doi=10.1007/s11698-018-0174-4|מחבר=Gregory Clark, Marianne E. Page}}</ref>
 
ככל ש[[המאה ה-19]] התקדמה, בתי העבודה נהפכו יותר ויותר ל[[בית אבות|בתי אבות]], שבה הכילו אנשים עשירים מוחלשים וחולים, בעלי כושר עבודה. ב-[[1929]], הועברה, ב[[הפרלמנט הבריטי|פרלמנט הבריטי]], חקיקה המאפשרת לרשויות המקומיות להשתלט על בתי העבודה, ולהפוך אותם ל[[בית חולים|בתי חולים]] עירוניים. אף על פי שבתי העבודה בוטלו רשמית על ידי אותה חקיקה ב-[[1930]], רוב בתי העבודה, המשיכו תחת הכינוי החדש שלהם, כמוסדות הסיוע הציבורי, בשליטת הרשויות המקומיות. רק ב[[חוק הסיוע הלאומי 1948]] {{אנ|National Assistance Act 1948}} בוטל חוק העניים, ואיתו גם בתי העבודה.