בנה-הפעל-העבר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Cat-a-lot: העברה מקטגוריה:ערכים בהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה ל קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה שימוש בCat-a-lot |
מ הוספת ויקישור, תיקון כיווניות להערת שוליים |
||
שורה 2:
[[קובץ:Light rail tracks on Herzl Blvd.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עבודות הנחת פסי [[הרכבת הקלה בירושלים]]]]
חוזי BOT הפכו נפוצים מאוד בעיקר בארצות מתפתחות, החל מ[[שנות ה-90 של המאה ה-20]], ככל שגבר הקושי לגיוס מימון בינלאומי לעבודות תשתית לאומיות{{הערה|1=Badawi IM, '''Globalization of the B.O.T. System and Its Taxation Problems.''' Review of Business, Spring 2003: 60-64|כיוון=שמאל}}.
בין המדינות שבהן נפוצים חוזי BOT נמצאות [[אנגליה]], [[אוסטרליה]], [[יפן]], [[הרפובליקה הסינית]] (טאיוואן), [[מלזיה]] ו[[הונג קונג]]. במספר מדינות, כגון [[קנדה]] ו[[ניו זילנד]] מקובל דגם של עסקאות BOOT. חוזי BOT נפוצים לבניית [[תחנת כוח|תחנות כוח]], מתקני [[טיהור שפכים]] ו[[התפלת מים]], [[כביש מהיר|כבישים מהירים]], [[נמל]]ים ו[[שדה תעופה|שדות תעופה]], [[רכבת תחתית|רכבות תחתיות]], מתקני תקשורת, ועוד.
בעשורים האחרונים נעשות עסקאות BOT אף בין חברות פרטיות. במקרים אלה חברות מערביות גדולות, מצפון אמריקה ואירופה, חותמות על חוזה עם גוף מסחרי בדרך כלל ב[[הודו]] או ב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]], לפיו החברה מאסיה תבנה ותפעיל מרכז שירות לקוחות עבור החברה המערבית, או שירות אחר, לתקופת זמן קצובה, אולם החברה המערבית מחזיקה בזכות להעביר לבעלותה את המפעל שהוקם, בתנאים ובמחיר הנקובים בחוזה.
לעלייה במספר עסקאות BOT הנעשות בעולם קיימים מספר גורמים, בהם: שילוב יתרונות המגזר הפרטי והציבורי, ביקוש העולה על ההיצע לתשתיות ציבוריות, וכן מגבלות תקציביות ציבוריות כפועל יוצא מסדרי עדיפויות.
הפרויקטים הבולטים בשיטת BOT ב[[ישראל]] הם:
* [[כביש חוצה ישראל]]
* [[מנהרות הכרמל]]
שורה 18:
* רוב מתקני ה[[התפלה בישראל|התפלה]]
* [[עיר הבה"דים]] של צה"ל
* [[קריית התקשוב|קמפוס התקשוב הטכנולוגי]] של צה"ל
* [[המכללה הלאומית לשוטרים|המכללה הלאומית לשוטרים בבית שמש]]
| |||