הסכמה מדעת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת תאריך לתבנית:פס"ד עליון
שורה 22:
:"אם הוסברו לתובע, בטרם הסכים, הסיכונים הכרוכים בבדיקה. ... כי אז ההסכמה תופסת ומחייבת, ואין לייחס לרופאים שביצעו את הבדיקה מעשה תקיפה או מעשה נזיקין כלשהו. אם לא הוסברו לו הסיכונים, כי אז ההסכמה חסרת נפקות, והבדיקה תיחשב כמעשה תקיפה המהווה עוולה בנזיקין"
 
הנשיא [[מאיר שמגר]] הסביר{{הערה|ראו למשל: [http://www.nevo.co.il/Psika_word/elyon/PADI-NF-2-497-L.doc ע"א 3108/91 '''רייבי נ' וייגל'''], פ"ד מז(2) 497 (1993).}}{{הערה|וראו: {{פס"ד עליון|קישור=97061530.l05|סוג=ע"א|עותר=יובל שטנדל|משיב=פרופ' יעקב שדה}},|ניתן פב=11 ביוני 2002|פד"די=כרך נו(4)נ"ו, 746חלק (2002)רביעי, עמ' 746}}, בעמ' 755.}}:
:"בפסיקה אשר עסקה בדרישה ... כי הסכמתו של חולה לטיפול רפואי תהא הסכמה מדעת, עוצב סטנדרד הגילוי הנדרש מרופא תוך התחשבות, בראש ובראשונה, בזכות היסוד של הפרט לאוטונומיה. לאור זאת נקבע, כי יש לגלות לחולה את כל הסיכונים אשר אדם סביר היה מייחס להם חשיבות בהחלטתו להסכים לביצוע הטיפול ... באימוץ אמת מידה זו נדחתה אמת המידה הרווחת בפסיקה האמריקנית, שבה ניתן משקל מכריע לפראקטיקה הרפואית המקובלת ... והאינטרסים של הפרט המקבל את הטיפול הועמדו במרכז. התיזה ... אינה תואמת את הגישה המקובלת, ואינני רואה מקום לקבלה."