אפרים זלמן מרגליות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור
אלימיט (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 26:
| חתימה =
}}
הרב '''אפרים זלמן מרגליות''' ([[י"ט בכסלו]] [[ה'תקכ"א]], [[27 בנובמבר]] [[1760]] - [[כ"ד באב]] [[ה'תקפ"ח]], [[4 באוגוסט]] [[1828]]) היה רב מחכמי ה"[[קלויז]]" ב[[קהילת יהודי ברודי|ברודי]], מחבר ספרות תורנית פורה ומחשובי הפוסקים בדורו{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=ד"ר יהושע הורוביץ|שם=האנציקלופדיה העברית|מקום הוצאה=ירושלים, תל אביב|מו"ל=חברה להוצאת אנצקלופדיות בע"מ|שנת הוצאה=תשל"ג}}}}.
 
נודע גם בעשירותו המופלגת ממסחר ב[[יהלומים]]. בעקבות ספרו ה[[גנאלוגיה|גנאלוגי]] "למעלות היוחסין" מוכר [[ייחוס]]ה של [[משפחת מרגליות]] ל[[רש"י]] ובעקבותיו ל[[דוד המלך]].
שורה 40:
 
== עוגן בעצי משפחה רבניים ==
בספרו מעלות היוחסין, חקר ומצא קשרי משפחה ל[[שושלת|שושלות]] רבנים חשובים שחיו כעשרה דורות לפניו כמו הרב [[משה איסרליש]] ([[הרמ"א]]), וכן ל[[בעלי התוספות]] מתחילת ימי הביניים, ובראשם [[רבנו תם]] נכדו של [[רש"י]]. לפי מסורת שהייתה למשפחתו של רבנו תם, הם מיוחסים עד [[דוד המלך]], והספר מביא את השושלת המשוערת לפי מסורת זו של [[בית דוד]]. בספרו גם מצא קשרים עם שושלות רבניות שחיו קרוב לימיו, כמו קשרים עם צאצאי הרב [[נפתלי כ"ץ]] מחבר הספר 'סמיכת חכמים' (חי כמאה שנה קודם לרב מרגליות), שאף הוא היה בעל מסורת על היותו משושלת בית דוד.
 
משפחת מרגליות הייתה משפחת רבנים ידועה, ומשפחות רבניות נטו לחפש קשרי נישואין ביניהן לבין עצמן, בייחוד אם נודע שיש להן "יחוס" לבית דוד. כך נוצרה קבוצה של "שושלות רבניות" המיוחסות לבית דוד, רבים מהם דרך קשרי נישואין עם צאצאי הרב מרגליות או קרובי משפחתו. משפחות אדמורים ורבנים מדפיסים ומציגים גם כיום ספרי יוחסין, ובהם רשימות עד הקשר למשפחת מרגליות, ומשם לפי העץ שבספר מעלות היוחסין, עד דוד המלך. בין משפחות אלו נמנים [[שושלת בעלז|משפחת רוקח]] (שושלת [[חסידות בלז|אדמורי בלז]]), משפחת [[אברהם יצחק הכהן קוק|קוק]] בעקבות משפחת [[מרדכי יפה|יפה]], משפחת ברנדוויין (שושלות [[חסידות סטרטין|אדמורי סטרטין ופֶלשטין]]), בידרמן (שושלת [[חסידות ללוב|אדמורי ללוב]]) ועוד.