מבצע יונתן – הבדלי גרסאות

נוספו 20 בתים ,  לפני 14 שנים
זוטות
(←‏מבצע ההצלה: תיקון עובדתי)
(זוטות)
'''מבצע יונתן''' או '''מבצע אנטבה''' (כינויו הצבאי של המבצע היה '''כדור הרעם''') הוא מבצע שערך [[צה"ל]] ב[[אוגנדה]], במטרה להציל 105 חטופים [[יהודים]] ו[[ישראלי]]ם, שנחטפו במהלך טיסתם מישראל לצרפתל[[צרפת]] בשנת 1976. למרות התבצרותם של החוטפים במדינה עוינת, המבצע הוכתר בהצלחה וכמעט כל החטופים חולצו בשלום. במהלך המבצע נהרג מפקד [[סיירת מטכ"ל]], שהיה מפקד כוח הפריצה במבצע, [[יונתן נתניהו]], ובעקבות זאת נקרא המבצע על שמו.
 
==חטיפת המטוס==
ב-[[27 ביוני]] [[1976]] ([[כ"ט בסיון]] [[ה'תשל"ו]]) נחטף מטוס [[איירבוס A300]] של חברת התעופה ה[[צרפת|צרפתית]] [[אייר פראנס]], בטיסה 139 מ[[נתב"ג]] ל[[פריז]], לאחר שערך חניית ביניים ב[[אתונה]]. במטוס היו 228 נוסעים ו-12 אנשי צוות.
 
החוטפים היו שני [[גרמניה|גרמנים]], חברי "[[התאים המהפכניים]]" (RZ) ושני מחבלים [[פלסטינים]], חברי [[החזית העממית לשחרור פלסטין]]. הם הנחיתו את המטוס ב[[בנגאזי]] שב[[לוב]], שם המטוס חנה במשך שבע שעות ותודלק. נוסעת בשם פטרישיה היימן, אחות במקצועה, חששה לחייה ודימתה עצמה לאישה הרה בכדי להשתחרר מהמטוס החטוף. פטרישיה, בעלת אזרחות ישראלית, ואזרחות בריטית, עשתה שימוש בדרכון הבריטי שלה וכך יצאה מהמטוס החטוף בעצירת התידלוק שבבנגאזי. המחבלים הורו לטייס לטוס ל[[אנטבה]] שבאוגנדה, מרחק של כ-3,800 קילומטרים מישראל. שם הצטרפו אל החוטפים עוד 4 מחבלים פלסטינים. המחבלים השתייכו לפלג של הטרוריסט [[ודיע חדאד]] (מפקד הזרוע המבצעית של "החזית העממית לשחרור פלסטין").
 
ביום השלישי לחטיפה, ה-[[29 ביוני]], ריכזו החוטפים את הישראלים והיהודים שבין הנוסעים באולם הנוסעים של הטרמינל הישן בשדה התעופה של אנטבה, ושיחררו את יתר הנוסעים. קברניט המטוס הצרפתי, [[מישל בקוס]], התעקש להישאר עם נוסעיו החטופים, מתוך אחריותו לשלומם. יחד איתו נשאר כל צוות המטוס. לאחר שובו לצרפת נענש קברניט המטוס על מעשה זה וקידומו ב[[אייר פראנס]] עוכב. בישראל, זהזכה הקברניט לכבוד רב, והוא קיבל אות הוקרה מראש הממשלה דאז, [[יצחק רבין]].
 
==דרישות החוטפים==
[[מדינת ישראל]] ניהלה מגעים עם שליט אוגנדה [[אידי אמין]], ששיתף פעולה עם החוטפים.
 
החוטפים דרשו את שחרורם של 53 "לוחמי חופש", ביניהם 40 מחבלים הכלואים בישראל, 5 מחבלים הכלואים בקניהב[[קניה]], 6 אנרכיסטים הכלואים בגרמניה, אנרכיסטית הכלואה בשווייץב[[שווייץ]] ואנרכיסטית הכלואה בצרפת. בנוסף לכך הם דרשו [[כופר נפש|כופר]] כספי תמורת [[בן ערובה|בני הערובה]].
 
הם קבעו אולטימטוםכאולטימטום שאם לא יענו דרישותיהם עד יום חמישי ה-[[1 ביולי]] - יוצאו כל בני הערובה להורג. תוך כדי [[צוות משא ומתן משטרתי|משא ומתן]] הסכימו המחבלים להאריך את משך האולטימטום עד [[4 ביולי]].
 
==מבצע ההצלה==
במקביל למשא ומתן לשיחרור החטופים, תיכנן צה"ל מבצע חילוץ נועז, על סמך נתוני מודיעין על שדה התעופה אנטבה. בתחילה,תחילה סירב ראש הממשלה [[יצחק רבין]] לאשר מבצע צבאי, וגם הלחצים מצד [[שר הביטחון]] שלו, [[שמעון פרס]], לא הועילו. אולם כאשר הונחה בפניו תוכנית של צה"ל לחילוץ החטופים, הוא ערך הצבעה בממשלה וקיבל רוב מוחץ בעד תוכנית חילוץ. גם בצה"ל היו חלוקות הדיעות - הרמטכ"ל [[מוטה גור]] התנגד נמרצות לכל תוכנית פעולה, אולם האלופים [[בני פלד]] ויקותיאלו[[יקותיאל אדם]] לחצו על כולם לצאת לחילוץ.
עוד לפני שהממשלה אישרה את התכנית, ב-[[3 ביולי]] המריאו ארבעה מטוסי [[C-130|הרקולס]] של [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]] מ[[שארם א-שייח']], וטסו לאנטבה. רק כשכבר היו מעל [[אתיופיה]], קיבלו את אישור הממשלה להמשיך במבצע.
 
מפקד המבצע בשטח היה תא"ל [[דן שומרון]], סגנו אל"מ [[מתן וילנאי]], מפקד כוח גולני אל"מ [[אורי שגיא]], מפקד טייסת הקרנפים סא"ל יהושע שני, מפקד כוח הפריצה סא"ל [[יונתן נתניהו]] וסגנו רס"ן מוקי בצר עמדו בראש כוח הפריצה לטרמינל הישן. על ניהול המבצע מחדר פיקוד במטוס [[בואינג 707]] הופקד אלוף [[יקותיאל אדם]], ראש אג"ם. במבצע השתתפו לוחמים מ[[סיירת מטכ"ל]], [[הצנחנים]] ו[[גולני]]. עוד השתתפו במבצע,: רס"ן [[שאול מופז]] מפקד כוח אבטחה נייד, אל"מ [[עמי אילון]] מפקד הכוח האווירי של המבצע, סרן [[אפי איתם| אפי פיין (איתם)]] מפקד סיירת גולני, אל"מ [[אהוד ברק]] עוזר ראש אמ"ן למבצעים, רס"ן [[עמירם לוין]] האחראי לתכנונים מבצעיים של סיירת מטכ"ל, סא"ל ד"ר [[ערן דולב]] ראש הצוות הרפואי, רס"ן ד"ר [[אפרים סנה]] ראש הצוות הרפואי של החפ"ק הקדמי, סרן [[אליק רון]] שהיה איש מילואים של סיירת מטכ"ל, סא"ל [[נחמיה תמרי]] ראש כוח השתלטות על בית הנתיבות החדש, סא"ל [[אמנון הליבני]] היה הטייס שהכיר את השדה הישן בו שהו החטופים, [[פנחס בוכריס]] שהיה מחופש ל[[אידי אמין]] במרצדסב[[מרצדס]] שהונחתה בשדה.
 
הלוחמים הצליחו להגיע בדיוק בזמן שנקבע, ואף הנחיתו את המטוסים בצורה נוחה, למרות שאור שדה התעופה כובה כאשר הם היו בעיצומה של הנחיתה. אולם כאשר פרצו הלוחמים עם המרצדס והג'יפים, הם פעלו בניגוד לכללים שהם עצמם קבעו. על פי התכנון, היה על הכוח לנסוע עד למקום החטופים ולא להשתהות כלל, גם אם הם בסכנה, כדי שלא לאבד את גורם ההפתעה. אולם לפני זמן ההגעה, הם נתקלו בשני חיילים אוגנדיים, ובמקום להתעלם מהם ולהמשיך בנסיעה, הם פגעו בחיילים במקלע שהרעיש והפנה אליהם את תשומת הלב של האוגנדיים. מוקי בצר המשיך עם חייליו רגלית למקום החטופים ואילו יוני נתניהו רץ אחריהם, אך חייל אוגנדי ירה עליו ממגדל הפיקוח והוא נפצע קשה. יוני מת מפצעיו לפני שפונו החטופים.
 
בהגיעם לבניין, זיהו החיילים את המחבלים וירו בהם. החטופה אידה בורוביץ' נהרגה מאש המחבלים; גם פסקו כהן נפגע מחילופי אש, כאשר החיילים ירו לעבר מחבל שישב בקרבתו; כאשר נכנסו כוחות צה"ל, התרומם ממקומו צעיר בן 19 בשם ז'אן ז'ק מימוני וחיילי צה"ל ירו בו בטעות. סמ"ר סורין הרשקו מהפלוגה המסייעת של גדוד 890 (צנחנים), נפצע קשה מקליע אקדח שנורה על ידי איש לבוש אזרחית ונותר משותק מהצוואר ומטה. הנוסעים הועברו למטוסי ההרקולס שטסו ל[[קניה]], שם תידלקו ונסעו היישר לישראל. ההפתעה והמהירות של צה"ל היו כל כך גדולים, עד שבסיום הפעולה, כאשר שר הביטחון הורה להתקשר לאידי אמין ולהודות לו על עזרתו לחטופים (בהלצה, כמובן), לא ידע אידי אמין כלל על המבצע והזכיר לישראל כי "מחר מסתיים האולטימטום של המחבלים על כל המשתמע מכך".
 
אחת החטופות, דורה בלוך בת ה-75, שאושפזה בבית חולים מקומי ב[[קמפלה]] לפני המבצע, נרצחה בהוראתו של אידי אמין (רק לאחר קץ שלטונו של אמין הוחזרה גופתה לישראל). השם שניתן למבצע בעת ההכנות אליו היה "מבצע כדור הרעם". לאחר המבצע ניתן לו השם "מבצע יונתן", על-שמו של יונתן נתניהו, ובעיקר נודע המבצע בישראל ובעולם כ"מבצע אנטבה". הלוחמים השמידו שמונה מטוסי [[מיג]] שחנו בשדה התעופה על מנת למנוע מרדף אפשרי אחרי מטוסי חיל האוויר.
 
=== אבידות ונפגעים ===
בעולם המערבי זכתה ישראל להערצה על התעוזה של [[מדינת ישראל]] ולהערכה על הביצוע של [[צה"ל]]. [[צרפת]] הביעה סיפוק על חילוץ בני הערובה; [[גרמניה]] כינתה את המבצע "פעולת חירום והגנה עצמית"; [[שווייץ]] בירכה את ישראל; בעיקר התפעלו מהמבצע ב[[בריטניה]] וב[[ארצות הברית]], שקראו למבצע זה "משימה בלתי אפשרית"; בארצות הברית ראו סמליות מסוימת בתאריך שחרור החטופים - [[4 ביולי|הארבעה ביולי]] - יום העצמאות המאתיים שלהם.
 
[[הגוש [[קומוניזם|הקומוניסטי]] ו[[מדינות ערב|העולם הערבי]] גינו את הפעולה. [[מצרים]], [[סוריה]], [[עירק]] ו[[תימן]], שחלקן יצאו בשעת החטיפה וגינו את החוטפים, הפכו את עורן כאשר גינו לפתע את פעולת צה"ל כהפקרת חיי אדם ופגיעה בלוחמי חירות. [[ברית המועצות]] האשימה את ישראל בחדירה למדינה חופשית, שוחרת שלום ופגיעה בריבונותה. אפילו ה[[או"ם]] גינה את ישראל, כאשר מזכירו, [[קורט ולדהיים]], הגדיר את הפעולה "תוקפנות משוועת".
 
===בתרבות===
* "הפשיטה על אנטבה" ([[1977]]) - עם [[צ'ארלס ברונסון]]
* "[[מבצע יונתן (סרט)|מבצע יונתן]]" ([[1977]]) - עם [[יהורם גאון]] בתפקיד יוני נתניהו, בבימויו של [[מנחם גולן]].
* "מיס אנטבה" ([[2003]]) - עלילת 'מיס אנטבה' עוקבת במשך ארבעה ימים אחר חבורת ילדים ב[[ירושלים]] של קיץ [[1976]]. את החבורה מנהיגה נועה בת ה-12. חטיפת המטוס לאנטבה באותו קיץ, אשר בתוכו נמצאת אימו של דני, אחד מהחבורה, נותנת להם עניין חדש להתעסק בו. כתגמול לחטיפת המטוס, הם 'חוטפים' נער ערבי שתקן, בנו של מנקה הבניין, ומנסים להחזיק בו, בדרכם הילדותית והאנושית כמובן, כקלף מיקוח עד שחרורה של האם החטופה.
* "המלך האחרון של סקוטלנד" - עלילות משטרו של אידי אמין. לקראת סוף הסרט מופיע סיפור חטיפת המטוס ונחיתתו באנטבה. לפי כתובית בסוף הסרט-, רק חטוף אחד לא ניצל.
 
==לקריאה נוספת==
181

עריכות