אמצעי תקשורת – הבדלי גרסאות

ניתן למיין אמצעי תקשורת לפי מידת האינטראקטיביות שלהם, ומקובל להבחין בשלוש רמות אינטראקטיביות. הסוג הראשון מתייחס לאמצעים, המאפשרים הודעות חד כיווניות בין שולח ומקבל ומתאפיין בתקשורת הצהרתית ברמת אינטראקטיביות נמוכה. כל משתתף עשוי להיות שולח או מקבל הודעה בתורו, אך ההודעה היא תמיד חד- כיוונית. ה[[עיתון]] הוא דוגמאדוגמה לאמצעי בעל רמת אינטראקטיביות נמוכה. בעיתון מתפרסמת כתבה על נושא מסוים, אך אין ביכולת הקורא להגיב לכתבה זו. הסוג השני, בעל רמת אינטראקטיביות בינונית, מתאפיין בתקשורת תגובתית במסגרתה יכולים שני הצדדים לאינטראקציה לשלוח מסרים באופן דו- כיווני, וכך מקבל ההודעה הופך לשולח ומגיב להודעות קודמות. למרות זאת, ההודעות מתמקדות רק במידע המבוקש ולא מעבר לו. ה[[טלוויזיה]] היא דוגמאדוגמה לאמצעי תקשורת ברמת אינטראקטיביות בינונית. דו -שיח נוצר בטלוויזיה כאשר המשתתפים בבית יכולים להצביע עבור המתמודד האהוב עליהם בתוכנית הריאליטי והתוכנית לפי הצבעות הקהל מגיבה בהתאם תוך כדי השידור. הסוג השלישי הוא תקשורת אינטראקטיבית מלאה. בתקשורת כזו יש זרימה דו-כיוונית של הודעות בין שולח למקבל, כל אחד בתורו. בנוסף, ההודעות מתייחסות לא רק לפנייה האחרונה אלא גם לפניות קודמות ומעודדות המשך אינטראקציה. סוג זה לדוגמה מתקיים בזירות שונות [[אינטרנט|באינטרנט,]] בהן מתאפשר שיח בין אנשים באמצעות ה[[טוקבק|'טוקבקים]]' שבהם אפשר להגיב למשתמש ולקבל תגובה חזרה וגם לראות תגובות קודמות. ככלל, חוקרים נוטים לייחס אינטראקטיביות גבוהה לרשתות תקשורת דיגיטליות (אליהם ניגשים באמצעות סמארטפונים, מחשבים וטאבלטים), ולעומת זאת, אינטראקטיביות נמוכה למדיה מסורתית (טלוויזיה ורדיו).<ref>{{צ-מאמר|שם=Information, Interactivity, and Social Media|קישור=https://doi.org/10.1080/15456870.2015.972404|כתב עת=Atlantic Journal of Communication|שנת הוצאה=2015-01-01|עמ=19–30|כרך=23|doi=10.1080/15456870.2015.972404|מחבר=Yaron Ariel, Ruth Avidar}}</ref>