ברכות השחר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: גרסת
שורה 46:
*ברכות השחר ב[[נוסח עדות המזרח]]: פוקח עוורים, מתיר אסורים, זוקף כפופים, מלביש ערומים, הנותן ליעף כח,{{הערה|לדעת ה{{שולחן ערוך|אורח חיים|מו|ו}} אין לברך ברכה זו, וכך דעת הרב [[שלום משאש]]. לעומת זאת מרבית המתפללים ב[[נוסח הספרדים]] נוהגים לאומרה, וכן היא גם דעת הרב [[עובדיה יוסף]]. בין יתר הטענות הסתמך הרב עובדיה יוסף על דברי [[שער הכוונות]] בנושא. ראו יביע אומר חלק ב אורח חיים סימן כה.}} רוקע הארץ על המים, המכין מצעדי גבר, שעשה לי כל צורכי, אוזר ישראל בגבורה, עוטר ישראל בתפארה, שלא עשני גוי, שלא עשני עבד, שלא עשני אשה, המעביר חבלי שינה מעיני ותנומה מעפעפי.
* יש לציין שבסידורים הישנים, אין אחידות בכלל לגבי סדר הברכות.{{הערה|סידור אזור אליהו, ירושלים תשע"א, עמ' ז.}} בקצת סידורים ישנים,{{הערה|עיינו לדוגמה ב[http://www.hebrewbooks.org/21244 סידור אליה בחור], מנטובה שכב, עמ' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21244&st=&pgnum=5&hilite= ה]-[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21244&st=&pgnum=6 ו].}} מודפס זוקף כפופים לפני מתיר אסורים, ודלא כפסק השולחן ערוך{{הערה|או"ח מו:ה}} ש"אם קדם וברך זוקף כפופים קודם שברך מתיר אסורים לא יברכנה"<ref>[[סדר רב עמרם גאון]], ברכות השחר אומר לא להגיד כלל "מתיר אסורים" כיוון שיוצאים ידי חובה ב"זוקף כפופים".</ref>.
* בנוסף יש לציין, כי ברכת הנותן ליעף כח, אין לה מקור בתלמוד, והיא ברכה שנוספה מאוחר יותר. ה[[בית יוסף]] כותב שהוא איננו יודע מנין היה רשות לתקן אותה, ולכן הוא נוקט שאין לומר אותה. ה[[יואל סירקיש|ב"ח]] טוען שנראה לומר שברכת הנותן ליעף כח כנראה כן נזכרה בתלמוד בגירסתבגרסת האשכנזים וכך משמע מה[[ספר מצוות גדול|סמ"ג]] שמחשיבה בברכות.  הוא מביא לכך גם ראיה מברכת "מגביה שפלים" שמשמע מפורשות מכמה ראשונים שנזכרה בתלמוד. לכן הוא כותב שאין לגעור במי שמברך אותה, כי יש לסמוך בזה על כל אותם גדולים, וקל וחומר שלא להוציאה מהסידורים. עוד הוא כותב כי הירא את דבר [[אלוהים (יהדות)|ה']] ומוחזק  בחסידות שחש לחולקים לא יברך, אך לא יורה כך לאחרים.
* בקצת קהילות היה נהוג להוסיף ברכות נוספות, כגון מגביה שפלים<ref name=":0" /> וסומך נופלים.{{הערה|עיינו לדוגמה ב[http://www.hebrewbooks.org/21244 סידור אליה בחור], מנטובה שכב, עמ' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21244&st=&pgnum=5&hilite= ה]-[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21244&st=&pgnum=6 ו].}} ב[http://www.hebrewbooks.org/42807 סדר עבודת ישראל]{{הערה|רעדליהיים תרכ"ח, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42807&st=&pgnum=60&hilite= עמ' 41].}} מובא שבק"ק מיץ מברכים מגביה שפלים, וברכה זו נאמרת ב[[נוסח איטליה|מנהג האיטלקי]] עד היום.{{הערה|הלל משה סרמוניטה ואנג'לו מרדכי פיאטילי, '''[https://docs.wixstatic.com/ugd/8cabfe_8954c7312bed451c8acc0181387928df.pdf סדר תפלות כמנהג בני רומה]''', ירושלים תשע"ד, עמ' ד. עיינו גם משה חלמיש, '''ברכת "מגביה שפלים" - ברכה שנשתכחה''', אסופות, ספר שנה למדעי היהדות ב (תשמח) עמ' קצא-ר.}}
*פרשת העקידה: בהרבה מקומות, הנהיגו על פי המקובלים לומר פרשת העקידה בכל יום כדי להזכיר [[זכות אבות]] לפני הקב"ה, וגם כדי להכניע את היצר לעבוד את הקב"ה כמו יצחק אבינו.