סרט תיעודי – הבדלי גרסאות

הוסרו 941 בתים ,  לפני 3 חודשים
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
==הדרישה לאובייקטיביות ונייטרליות==
במקור, לסרט תיעודי היה ערך של הצגת המציאות כמו שהיא. כיום, המצב שונה וקיימות אף סצנות תיעודיות מבוימות.
יש טענה הגורסת כי בסרט תיעודי, אף על פי שהדמויות והאירועים אמיתיים, הסרט אינו משקף את המציאות ולמעשה הוא סובייקטיבי. הגורסים כך טוענים כי כל סרט תיעודי בא להציג פרשנות של האירועים לפי עמדת ה[[במאי קולנוע|במאי]], כגון בסרטו של [[מייקל מור]] "[[באולינג לקולומביין]]", בו מובעת ביקורת על הממשל האמריקאי ומדיניותו בנושא נשיאת [[נשק]]. לטענתם הבמאי התיעודי יוצר ועורך מסביב לאמת, כדי להעביר אותה לפי ראות עיניו. בין הגורמים לסרט להיות פרשנות לאמת קיים גורם האיזון: במאי הסרט התיעודי בוחר מה להראות ומה לא, כאשר המטרה משרתת את האמצעים. בעבר לסרט תיעודי היה ערך של הצגת המציאות כמו שהיא, כיום, המצב שונה וקיימות אף סצינות תיעודיות מבוימות.
 
ב-[[2005]] ביים [[חיים יבין]] את הסדרה התיעודית "ארץ המתנחלים" [[ערוץ 2]]. הסדרה עסקה בסקירת המצב בשטחי [[יהודה ושומרון]] מנקודת מבטו. התוכנית הציגה את [[התנחלויות|המתנחלים]] כאנשים ש[[חוקי מדינת ישראל]] לא חלים עליהם ונפוצות אצלם תופעות של [[לאומנות]] אלימה. [[שמאל וימין בפוליטיקה|בימין]] ראו בסדרה תוכנית [[תעמולה]] המזוהה עם השמאל ומכפישה ציבור גדול של מתנחלים ערב ההתנתקות מ[[רצועת עזה]]. כמו כן נטען, כי אין זה עולה על הדעת שמגיש החדשות של [[רשות השידור|הערוץ הממלכתי]] ינקוט עמדה פוליטית מובהקת. לאחר תלונות רבות על חוסר איזון, נעתרה הזכיינית [[טלעד]] וקיימה בסופה של כל תוכנית דיון באולפן. במשדר הסיום, הוטחו בחיים יבין ביקורות קשות מצד אנשי הציבור מהימין. יבין טען להגנתו כי הוא מקפיד על איזון במשדרי החדשות, אך בסדרה תיעודית ניתן לנקוט עמדה אישית וכי הוא נתן פתחון פה גם לנציגי המתנחלים.
737

עריכות