מקורות הירדן – הבדלי גרסאות

הוסרו 10 בתים ,  לפני חודשיים
מ
הורדת מילים מיותרות משפט
מ (שוחזר מעריכות של 2001:4CD0:AC46:C54E:C928:BF:8141:8456 (שיחה) לעריכה האחרונה של TheStriker)
מ (הורדת מילים מיותרות משפט)
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
 
===במאה העשרים===
אזור מקורות הירדן עבר מספר שינויים מדיניים במהלך [[המאה העשרים]]: בראשית המאה העשרים היה האזור שטח פנימי בתחומי [[האימפריה העות'מאנית]]; לאחר נפילת האימפריה העות'מאנית היה האזור לתחום־גבול בין שתי מדינות־חסות: [[המנדט הבריטי על ארץ ישראל]] והמנדט הצרפתי על סוריה; עם תום המנדט הבריטי בארץ ישראל, חולק בין שלוש מדינות עצמאיות: [[ישראל]], [[סוריה]] ו[[לבנון]]. רצונה של [[האימפריה הבריטית|בריטניה]] לכלול כמה שיותר ממקורות המים של [[ארץ ישראל]] בתחומי המנדט שלה יצרה את כך את האזור הידוע כ"[[אצבע הגליל]]". עם הקמת מדינת ישראל עבר האזור פיתוח מואץ בדמות הקמת יישובים חדשים ומרכזי תעשייה וחקלאות אשר השפיעו על איכות המים הזורמים במקורות הירדן כמו גם על כמותם ותוואי זרימתם.
 
מקורות הירדן היוו מקור מים אסטרטגי של [[ישראל|מדינת ישראל]]. במהלך השנים 1975–2008 [[נהר הירדן]] סיפק כ 440 מלמ"ק בשנה לאגן הכנרת ובכך תרם תרומה מהותית רבת חשיבות למקור מים שסיפק כ 25% מצרכי המים של המדינה.<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/general/kinneret-basin|כותרת=אגן הכנרת|אתר=GOV.IL|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-10-10}}</ref> לפיכך מאז ראשית ימי [[ציונות|הציונות]] היוותה השליטה על מקורות הירדן מול סוריה ולבנון גורם רב חשיבות במערך השיקולים ה[[הידרו-דיפלומטיה|הידרו-דיפלומטיים]] והגיאו-אסטרטגיים של המדינה שבדרך ושל מדינת ישראל. [[המלחמה על המים]] של מדינת ישראל עד סוף שנות השישים היא תוצאת שיקולים אלה. במהלך השנים האחרונות עם הרחבת אספקת המים ממערך ההתפלה עד כדי כ 70% מצרכי משקי הבית של ישראל חלה הפחתה בתרומה היחסית של הירדן והכנרת ב[[משק המים של ישראל]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/desalination-stractures|כותרת=מתקני התפלה בישראל|אתר=GOV.IL|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-10-10}}</ref> בעקבות כיבוש הגולן ב[[מלחמת ששת הימים]] נמצאים בידי ישראל כ 80% ממקורות הירדן. <ref>{{צ-ספר|מחבר=N. Becker (ed.),|שם=ater Policy in Israel: Context, Issues and Options|מקום הוצאה=Germany|מו"ל=Springer ScienceCBusiness Media|שנת הוצאה=2013|עמ=243-256}}</ref>אך חשיבותם האסטרטגית של מקורות הירדן נותרה בשלושה הקשרים מהותיים: א. הכנרת היא מאגר תפעולי אסטרטגי טבעי המאפשר ניהול יעיל משק המים נוכח התנודות בין שנות בצורת ושנים שחונות.<ref name=":0" /> ב. ישראל מספקת ל[[ממלכת ירדן]] כ 55 מלמ"ק מי שתייה בשנה - כפי שהוסכם ב[[הסכם השלום בין ישראל לירדן|הסכם השלום בשנת]] 1994<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.knesset.gov.il/process/docs/peace-jordan.htm|הכותב=רשומות הכנסת|כותרת=הסכם השלום בין ירדן לישראל 1994|אתר=הכנסת}}</ref> ובמספר הסכמות נוספות בשנים שלאחר ההסכם אספקה זו אפשרית בזכות האגירה בכנרת. בחודש אוקטובר 2021 נחתם הסכם להכפלת כמות המים שיסופקו לירדן עד לכדי 105 מלמ"ק לשנה. <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/news/article/skepjtmbf|הכותב=איתמר אייכנר|כותרת=נחתם ההסכם: אספקת המים השנתית מישראל לירדן תוכפל|אתר=Ynet|תאריך=12.102021}}</ref> ג. צורכי היישובים ב[[הגליל העליון|גליל העליון]] ובעמק הירדן מסופקים במלואם ממקורות אלה.
68

עריכות