כניעת גרמניה הנאצית – הבדלי גרסאות

דניץ ניהל את [[ממשלת פלנסבורג|ממשלתו]] ב[[פלנסבורג]], [[עיר נמל]] בצפון גרמניה. [[ממשלת פלנסבורג]] הייתה חסרת כוח ממשי, ועיקר פועלה היה ארגון תהליך כניעת המדינה.

 

 

פון פריידבורג טס ממפקדתו של מונטגומרי למפקדתו של אייזנהאואר, המפקד העליון של כוחות בעלות הברית באירופה, ב[[ריימס]] שבצפון מזרח צרפת. וב-[[6 במאי]] שלח דניץ לריימס את הגנרל [[אלפרד יודל]], ונתן לו את הסמכות הבלעדית לחתום על כניעה. יודל ניסה להגיע עם האמריקאים להסכם נפרד, או לפחות להרוויח זמן שבו כמה שיותר חיילים גרמניים ייכנעו לאמריקנים או לבריטים ולא לסובייטים. אולם אייזנהאואר הבטיח לסובייטים שהוא לא יחתום על הסכם נפרד והבהיר זאת לגרמנים. כמו כן אייזנהאואר סירב להיפגש עם המשלחת הגרמנית עד שיחתם הסכם כניעה ללא תנאי, וראש צוות המשא ומתן מצד בעלות הברית היה ראש המטה שלו, וולטר באדל סמית. בסופו של היום, לאחר שיודל נואש מניסיונותיו להגיע להסכם נפרד עם ארצות הברית ובריטניה, הוא הסכים לקבל את הנוסח שהכתיב אייזנהאואר לכניעה, כשההישג היחידי היה דחיית כניסת הכניעה לתוקף בכמעט שתי יממות, דבר שאיפשר מעבר עוד חיילים ואזרחים מהחזית המזרחית כדי להיכנע בחזית המערבית.