פרדס רימונים – הבדלי גרסאות

רבי משה קוֹרְדוֹבֵירוֹ, המכונה הרמ"ק (ה'רפ"ב - כג תמוז ה'ש"ל, [[1522]]-[[1570]]) מגדולי המקובלים בכל הדורות, היה תלמידו של רבי [[יוסף קארו]] - מחבר ה[[שולחן ערוך]] ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] על ידי רבי [[יעקב בירב]]. בכתבי הרמ"ק מוצאים בקיאות עצומה בכל מכמני התורה וניכרת בהם השפעה גדולה של [[פילוסופיה יהודית|ספרות המחקר]].

על פי כמה מהדעות המילה [[פרדס (יהדות)|פרדס]] היא במקורה מילה [[פרסית]] שמשמעותה [[גן בוטני|גן]]. במקרא מופיע הצירוף "פרדס רימונים" בתיאורה של האהובה בשיר השירים (ד, יג) "שלחיך פרדס רימונים עם פרי מגדים". בשל מרכזיותיו של [[שיר השירים]] בעולמם של המקובלים, ובמיוחד בזה של ספר ה[[זוהרספר הזוהר]] בחר בו רמ"ק ככותרת לספרו. אולם תחילתו של הזיהוי בין ה"פרדס" ובין החוויות המיסטיות מתחיל כבר ב[[תלמוד]] בסיפור על ארבעה [[חכם|חכמים]] ש"נכנסו לפרדס", במשמעותו של חוויות הקשורות ל[[תורת הנסתר]] ( [[מסכת חגיגה]] פרק ב ). במסורת ישראל המאוחרת יותר נתפרש ה"פרדס" כראשי תיבות של המילים : [[פשט]], [[רמז]], [[דרש]],[[סוד]], שהן ארבע מתודות הלימוד של התורה, ובעצם של כל טקסט.

הרב מביא ראיות בעלות אופי [[סכולסטיקה|סכולסטי]] ומחייב את מציאות הספירות על פי ה[[לוגיקה|היקש]] השכלי. בנוסף לכך הרב דן בשאלה האם אדם הנאמן ל[[הלכה]] במעשיו אך שולל את מציאותן של הספירות ודוחה את היסודות שעליהן מבוססת תורת הקבלה ייחשב ל[[כופר (אמונה דתית)|כופר]] או לא.