בית הוועד הפועל של ההסתדרות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Alfista17 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
אדי97 (שיחה | תרומות)
מ ←‏המבנה: נדרשת הבהרה: ניסוח פרשני מדי
שורה 23:
הבניין תוכנן בשנת [[1949]] על ידי צוות ה[[אדריכל]]ים [[דב כרמי]], [[צבי מלצר]], [[מריאן גרינהאוז]], [[מלכיאל קוטלביץ']], [[יצחק ישר]], [[יצחק משה לבקוביץ']], [[מאיר צרפתי]] ו[[מארק פינטל]]. הוא נחנך בראשית חודש יולי 1953{{הערה|{{דבר||הסתדרות העובדים חנכה את ביתה|19530702|11}}}}{{הערה|{{דבר||דבר היום - בית הועד הפועל|19530701|15}}}}, אך בנייתו הסתיימה בשנת [[1956]] {{דרוש מקור}}. על תכנון הגן הופקד אדריכל הנוף [[יצחק קוטנר]], אשר שמר על מרחב פתוח ובו עצים פזורים בדגם פארק טבעי. הגינון המינימליסטי מעצים את המבנה אך גם נמנע מלהעצים את פורמליות שלו בכך שלא יצר גן פורמלי או שדרות עצים נוקשות.
 
צביונו של הבניין, הבנוי בסגנון ה[[ברוטליזם|ברוטליסטי]], מבטא את עקרונות האדריכלות ה[[סוציאליזם|סוציאליסטית]] שבלטה בארץ החל מ[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] ועד [[שנות ה-50]] (ע"ע [[קלסיציזם סטליניסטי]]). בכניסה אל הבניין הוקמה מדשאה רחבה, ובצִדה השני הוקמו 3 בניינים רחבים בטורים מחוברים אל הבניין הראשי לאורך השביל המוביל אל הכניסה. הבניין סימל טקסיות ופשטות לצד ביטחון וגאווה, ואלה היו בסיס לסדר אדריכלי שביטא אקלים חברתי סוציאליסטי. סדר העמדתם של הבניינים בטור לפני הבניין הראשי, המרוחק מן ה[[רחוב]], שביל ההליכה הקושר את הכניסה הראשית עם המדשאה ועם הבניינים לצִדו מדברים אל היחיד ואל הציבור בקנה מידה גדול, גאה ופשוט.{{דרושה הבהרה|של מי הפרשנות?}}
 
בתוך הבניין משתרעים מסדרונות ארוכים. על הגג בליטה אדומה המבטאת את סמל ה[[קומוניזם]] וה[[סוציאליזם]]. הבניין מבטא נאמנה את [[הסגנון הבינלאומי]] בראשית ימיו, שהיה בשיאו. את סורגיו של הבניין תכנן האמן [[שלום סבא]] בשנת 1955{{הערה|ראו את ספרו של ק. גבלר Sebba - Maler und Werkmann, Kassel''', 1981, p.70''' וכן את הספר '''שלום סבא''', מאת [[גדעון עפרת]] ו[[גליה בר אור]], 1994, עמ' 14. רישומי ההכנה שעשה סבא לעבודה זו הוצגו בתערוכתו הרטרוספקטיבית ב[[משכן לאמנות עין חרוד]] שנערכה בשנת 1994 והם מופיעים בסרט התערוכה השמור במשכן}}.