אבוליה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: תו כיווניות מפורש עריכה חזותית
מ הסרת תווים בלתי נראים
שורה 1:
'''אַבּוּלְיָה''' (לפי מונחי [[האקדמיה ללשון העברית]]: '''רִפְיוֹן הָרָצוֹן'''; בלועזית: '''Abulia''' או '''Aboulia'''; ב[[יוונית]]: '''αβουλία''' – אי רצון), הוא מונח המתאר מצב [[נוירופסיכיאטריה|נוירופסיכיאטרי]] פתולוגי{{הערה|1=לפי ארתור ס. ריבר בלקסיקון למונחי הפסיכולוגיה, ח"ב עמ' 2: "המונח מיוחד למקרים פתולוגיים '''באמת'''".}} של שיתוק כוח ה[[רצון (פסיכולוגיה)|רצון]], איבוד ה[[הנעה|מוטיבציה]] ואיבוד היכולת ליזום פעולות מונחות מטרה, לקבוע מטרות ו[[קבלת החלטות|להחליט החלטות]]. המונח [[היפרבוליה]] (Hyperbulia) מציין את המצב ההפוך של אבוליה.
 
מבחינה פילוסופית ישנו הבדל גדול בין תרגום המונח ל"רפיון הרצון" לבין תרגומו ל"אי רצון". רפיון הרצון הוא מצב מוכר ברפואה במקרים של הפרעות פסיכולוגיות כגון [[דיכאון]] [[סכיזופרניה]] [[דמנציה]] ועוד, שבהם נחלש [[מוטיבציה|כח הרצון]]. היעלמות מוחלטת של כח רצון היא רעיון מופשט שלמעשה לא יכול להיות קיים אצל [[בן אדם|בן אנוש]] בצורה מוחלטת. אי רצון מוחלט פירושו היעלמות החוויה וה[[המודל הסטרוקטורלי#"האגו" (האני)|זהות]], וגם אם נראה שהוא יכול להתקיים לרגעים מסוימים מצב תמידי שלו לא אפשרי. ישנה היחלשות בכח הרצון או עיוותים שלו אך לא יתקיים מצב של חוסר רצון מוחלט.
 
לאיבוד הרצון והתשוקה קיים גם היבט חיובי בהשקפות שונות ב[[בודהיזם]] ודתות קרובות, המוזכרת כדרך המביאה את האדם למצב של [[הארה|נירוונה]]{{הערה|אם כי שם מדובר על הליכה בדרך כזו מתוך בחירה}}.
 
==היסטוריה של המונח==
המונח הופיע לראשונה בספרות ה[[פסיכיאטריה|פסיכיאטרית]] ב-[[1847]] לערך, אז הוגדר כ"היעדר של רצון, סוג של אי-שפיות, שבו ה[[תסמין]] הוא דומיננטי".{{הערה|שם=סילבר|תרגום מילולי-חופשי מתוך C. Edward Coffey‏Coffey ,Thomas W. McAllister‏McAllister ,Jonathan M. Silver‏Silver, '''Guide to Neuropsychiatric Therapeutics''', USA 2007, 2 page}} ה[[פסיכולוג]] ה[[צרפת]]י [[תאודול ריבו]] תיאר מצב זה במחצית השנייה של המאה ה-19, כ"מחלה טהורה של רצון, בהּ היכולת של הפרט לעשות מעשה – בוטלה, והוא או היא צומצמו לפרט של 'שכל טהור'".{{הערה|שם=סילבר}} נוירופסיכולוגים רבים באותה תקופה הסכימו על הרעיון של אבוליה, אך הייתה מחלוקת לגבי השאלה אם הפרעה זו נגרמת בשל ליקוי ב[[קוגניציה]], כתוצאה של תפקוד לקוי במערכת ספציפית בתוך ה[[מוח]] האחראית על המוטיבציה. בתחילת המאה העשרים היו שהשתמשו במונח זה בהקשר [[משפחה|משפחתי]], כגון בטענות של [[הורות|הורים]] כלפי ילדיהם הבוגרים או הסטודנטים באשר ל"אבוליה" שלהם.{{הערה|שם=סילבר}} למרות זאת, המונח הנוירופסיכיאטרי של הפרעות הרצון לא היה בשימוש רב בתקופה זו, ועד סוף [[מלחמת העולם הראשונה]] הוא לא הופיע בסיווגים פסיכיאטרים.
 
לפי ספר הלימוד הנוירופסיכאטרי האמריקני, החל שימוש מחודש במונח זה בסוף [[המאה ה-20]].{{הערה|Stuart C. Yudofsky‏Yudofsky,Robert E. Hales‏Hales, The American Psychiatric Publishing Textbook of Neuropsychiatry (5th ed.) American Psychiatric Publishing 2008, page 164}} ב-1984 השתמש בו אחד מחלוצי ה[[נוירולוגיה]], [[צ'ארלס מילר פישר]] (Charles Miller Fisher), כתיאור לבעיות של [[ספונטניות]] (רצון חופשי) כתוצאה מבעיות מוחיות; הוא הדגים זאת במקרה הקיצוני של [[אילמות אקינטית]] (Akinetic mutism – [[אילמות]] של חוסר תנועה).
 
==ראו גם==
שורה 17:
 
==לקריאה נוספת==
* C. Edward Coffey ,Thomas W. McAllister‏McAllister ,Jonathan M. Silver‏Silver, '''Guide to Neuropsychiatric Therapeutics''', USA 2007, 2 page
* [[אוליבר סאקס]], '''יקיצות''' (מילון מונחים בסופו), הוצאת זמורה ביתן, 1987, עמ' 279.
* Stuart C. Yudofsky ,Robert E. Hales‏Hales, '''The American Psychiatric Publishing Textbook of Neuropsychiatry''' (הוצאה חמישית) American Psychiatric Publishing 2008, page 164
* Marit, R. S., & Wilkosz, P. A. (2005). Disorders of diminished motivation. [Article]. Journal of Head Trauma Rehabilitation, 20(4), 377-388