מלוגרף – הבדלי גרסאות

'''מֶלוֹגרף''' ('''Melograph''') הוא מכשיר אלקטרוני, דומה ל"מלודיוגרף", המהווה כלי עזר למחקר [[מוזיקולוגיה|מוזיקולוגי]], המשמש לתצוגה גרפית רציפה של ביטוי [[מלודיה|מלודי]] חד־קוליחד-קולי בגובה מוגדר. מידע [[אקוסטיקה|אקוסטי]] מוצג בצורת מלוגרמה, המציגה גובה ועוצמת צליל כ[[פונקציה|פונקציות]] של זמן. כיום מחליף ה[[מחשב]] את המלוגרף, אך אופן הצגת החומר המוזיקלי עומד בעינו כשלב חיוני במחקר וכמעט לא השתנה, אם כי המידע עובר עכשיו ישירות מן המחשב, לאחר שבעבר נעשו המדידות המבוססות על התצוגה הגרפית באופן ידני.{{הערה|[[רות כ"ץ]] ו[[דליה כהן (מוזיקולוגית)|דליה כהן]], [[מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים]] אונליין}}

את המלוגרף פיתחו בשנות ה־50ה-50' של [[המאה ה-20|המאה ה־20]] שתי מוזיקולוגיות מן [[האוניברסיטה העברית בירושלים]], [[רות כ"ץ]] ו[[דליה כהן (מוזיקולוגית)|דליה כהן]], לשם ניתוח היסודות המלודיים שאינם ניתנים לביטוי מדויק ב[[תווים|תיווי]] מסורתי, כגון [[אינטונציה (מוזיקה)|אינטונציות]] המבוססות על מערכות שונות מאלה המשמשות במוזיקה המערבית, [[מרווח (מוזיקה)|מרווחים מיקרוטנליים]], מתארי [[גליסנדו]], גיחה ודעיכה של צלילים, הן כשלעצמם והן ביחס לצלילים סמוכים, [[ויברטו]] ויחסי גומלין בין מתארי גובה ועוצמת צליל. חשיבותן של יסודות אלה ניכרת בעיקר בחקר מוזיקה שאינה מערבית, אבל גם בסוגים מסוימים של [[מוזיקה עממית]] מערבית ובסגנונות ביצוע של מלודיות באמנות המערב, וכן בתקשורת קולית לא מילולית, כגון קולות תינוקות או חיות ועוד. כל אלה, על אף חשיבותם בעיצוב סגנון מוזיקלי, אינם מנוסחים ב[[תאוריית המוזיקה]] ובאותם מקרים שיש התייחסות אליהם, יש חוסר התאמה בין התאוריה לשימוש המעשי.

המלוגרף משמש ליצירת תעתיק [[אתנומוזיקולוגיה|אתנומוזיקולוגי]], בדרך כלל ביצירת רישום גרפי כזה או אחר, שאפשר לשמר ולתייק, בדומה להקלטות מוזיקה. מבין מכשירים אלה, שראשיתם בניסיונות שערך מילטון מטפסל (Milton Metfessel) בשנת 1928, ראויים לציון אלה שנוצרו בשנות ה־50ה-50' של [[המאה ה-20|המאה ה־20]] ונמצאים ב[[אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס]] (צ'ארלס סיגר Charles Seeger), ב[[אוניברסיטת אוסלו]] (אולאף גורבין וקארל דהלבאק Olav Gurvin and Karl Dahlback) ובאוניברסיטה העברית ב[[ירושלים]] ([[דליה כהן (מוזיקולוגית)|דליה כהן]] ו[[רות כ"ץ]]).