הוועד הפועל הציוני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←נקודות ציון בתולדות הוועד: קישורים פנימיים |
|||
שורה 23:
בתחילת הדרך, ישיבות הוועד הפועל הציוני לא היו קבועות ולא תועדו כמות משתתפים בהן, החלטות ופרוטוקולים בסיסיים. ההוכחה הבולטת לכך הייתה בקיומן במקביל של שתי ישיבות הוועד הן ב[[פריז]] והן ב[[לונדון]]. הישיבה הרשמית הראשונה הייתה ב[[לונדון]] ב-[[26 בפברואר]] [[1919]]. ההחלטה המרכזית באותה ישיבה הייתה, כי יש צורך גדול לגייס חברים נוספים על מנת לשמור על נציגות יהודית ב[[ארץ ישראל]] של המפלגות "[[פועלי ציון]]" ו"[[המזרחי]]". כמו כן, הוחלט על ארגון מחדש של הארגון.
הישיבה החשובה הבאה התקיימה ב-[[1 ביולי]] 1919. והיא נקראת גם "ישיבת הוועד הפועל הגדול". נכח בה [[חיים ויצמן]], מראשי ה[[קונגרס הציוני]]. בישיבה זו הובא לדיון הסכם הפסקת האש בין [[מדינות ההסכמה]] ל[[טורקיה]]. בהסכם זה הוזכר הקשר בין ארץ ישראל לעם היהודי ודובר על "[[זכות היסטורית|זכותו ההיסטורית]] של העם היהודי על ארץ ישראל".
ישיבה חשובה נוספת התקיימה בלונדון שנה לאחר מכן, ביולי [[1920]]. מטרת ישיבה זו היה לאחות ולתקן את כל הפגמים שהתגלו ב[[ההסתדרות הציונית|הסתדרות הציונית]], אך בפועל, במקום ליישר את ההדורים, היא רק חידדה את הניגודים בתנועה. סלע המחלוקת היה בין "הציונית האמריקאית" בראשות [[לואי ברנדייס]] ובין "הציונות האירופית" בראשות [[חיים ויצמן]]. הבדלי מנטליות, לשון ותרבות היו הרקע למחלוקות. בישיבה לא התקבלו החלטות בנושא זה, אך הקו של הוועד הפועל הציוני היה ברור. ויצמן נבחר לנשיאות ההסתדרות הציונית ו[[נחום סוקולוב]] לנשיא ההנהלה הציונית.
| |||