אלעיזריה – הבדלי גרסאות

בתקופת ב[[תקופת בית שני]] היתההייתה אלעזריהבאל-עזריה כפר קטן ושמו "ביתניה" או "בית עניה", אשר שכנה ככל הנראה מ[[מערב]] לאלעזריה של ימינו. על פי המסופר ב[[הברית החדשה|ברית החדשה]] [[ישו]] שהה בכפר בבית של אדם שנקרא [[שמעון המצורע]]. בכפר פגש ישו במרתה אחותו של אלעזר אשר בקשבבקשה מישו לסייע לאחיה ה[[גוסס]]. לאחר מותו של האח אלעזר החייה אותו ישו ועל שמו של אותו אלעזר נקרא הכפר. וכך מסופר בברית החדשה בספר [[הבשורה על פי יוחנן]] (פרק יא) :{{ציטוט|תוכן= 38 וְאָז יֵשׁוּעַ, נַפְשׁוֹ שׂוּב סוֹעֶרֶת בְּקִרְבּוֹ, נִגַּשׁ אֶל מְעָרַת הַקֶּבֶר הַמְכֻסָּה אֶבֶן. 39 אָמַר יֵשׁוּעַ: "הָסִירוּ אֶת הָאֶבֶן!" אָמְרָה לוֹ מָרְתָא אֲחוֹתוֹ שֶׁל הַמֵּת: "אֲדוֹנִי, הֲרֵיהוּ כְּבָר מַעֲלֶה רֵיחַ, כִּי עָבְרוּ אַרְבָּעָה יָמִים." 40 הֵשִׁיב לָהּ יֵשׁוּעַ: "הֲלֹא אָמַרְתִּי לָךְ שֶׁאִם תַּאֲמִינִי תִּרְאִי אֶת כְּבוֹד הָאֱלֹהִים." 41 הֵם הֵסִירוּ אֶת הָאֶבֶן וְיֵשׁוּעַ נָשָׂא אֶת עֵינָיו לַמָּרוֹם וְאָמַר: "אָבִי, אוֹדְךָ כִּי שְׁמַעְתַּנִי. 42 יָדַעְתִּי כִּי תָּמִיד שׁוֹמֵעַ אַתָּה אוֹתִי, וְרַק לְמַעַן הָעָם הָעוֹמֵד מִסָּבִיב אָמַרְתִּי זֹאת, שֶׁיַּאֲמִינוּ כִּי אַתָּה שְׁלַחְתַּנִי. 43 לְאַחַר שֶׁאָמַר אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, קָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל: "אֶלְעָזָר, צֵא הַחוּצָה!" 44 יָצָא הַמֵּת כְּשֶׁרַגְלָיו וְיָדָיו כְּרוּכוֹת בְּתַכְרִיכִים וּפָנָיו עֲטוּפוֹת בְּמִטְפַּחַת. אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "הַתִּירוּ אוֹתוֹ וְהַנִּיחוּ לוֹ לָלֶכֶת."}}.

עם השנים שובש שמו של אלעזר ל"לזאר". ב[[ימי הביניים]] נקראה העיירה "לזאריום" ומכאן בא שמה של העיירה "אלעזריה". עם זאת במקורות [[נצרות|נוצריים]] קרויה העיירה עד היום גם בשם המשמר את שם הכפר מימי בית שני: "ביתניבֵיתָ‏ני".

בתקופה ה[[ביזנטים|ביזנטית]] גדל הכפר והוקמו בו [[מנזר|מנזרים]]ים וכנסיות. גם בתקופה ה[[צלבנים|צלבנית]] היה הכפר מקום חשוב ותרומות רבות נשלחו לכנשיה ולמנזר שבכפר. לאחר תבוסת הצלבנים נשארו הכנסיות בכפר שלמות ומעדות משנת [[1212]] אנו למדים שה[[מוסלמים]] נהגו כבוד באתרים אלו. בתקופה ה[[ממלוכים|ממלוכית]] נהרסו מוסדות הדת ה[[נצרות|נוצריים]] בכפר ו[[מסגד]] נבנה על גבי חלק מהם.

במאה העשרים התיישבו בכפר במגורי קבע רבים מבני השבטים הבדואים של [[מדבר יהודה]] ובהם מבני [[שבט|שבטי]] ה[[א-סוואחרה]] וה[[תעאמרה]]. ערב מלחמת השחרור נמנו בכפר כתשע מאות תושבים ובאות ובאותה העת רבים מהם עסקו בחקלאות. לאחר [[מלחמת השחרור]] התיישבו בכפר [[פליטים]]. לצד זאת בשנות החמישים של [[המאה העשרים]] החלה בנייה מחודשת של מוסדות דת נוצריים (כנסיות) סביב קבר אלעזר שבעיירה. בין השנים [[1948]] ו[[1967]] היתה העיירה תחת השלטון ה[[ירדן|ירדני]]וב[[מלחמת ששת הימים]] נכבשה העיירה על ידי ישראל.

בכפרבעיירה מצוי, על פי המסורת הנוצרית, [[קבר|קברו]] של אלעזר אשר על שמו קרויה העיירה. כיום מצוי הקבר בידי ה[[מוסלמים]] ולצד הקבר מצוי [[מסגד]]. המסגד נבנה ב[[המאה השש עשרה|מאה השש עשרה]] על יסודות של כנסיה [[צלבנים|צלבנית]]. על פי הכתוב ב[[אנציקלופדיה מפה]] מטרת הקמתו היתה לחסום את הגעתם של צליינים נוצרים אל קבר של אלעזר.