ארונס טארקוויניוס – הבדלי גרסאות

 

בשנת [[509 לפנה"ס]], אנס אחיו סקסטוס את האצילה הרומית [[לוקרטיה]]. בעקבות המעשה, התארגן בעיר מרד של האצולה והעם בהנהגת ברוטוס, והוכרז על ביטול המלוכה. המלך ומשפחתו נמלטו אל העיר [[קאירה]]. לאחר כישלון [[הקשר הטארקוויני]] {{אנ|Tarquinian conspiracy}} להחזרת סופרבוס לכס המלוכה, עודד המלך המודח את הערים האטרוסקיות [[ויי]] ו[[טרקוויניה]] לצאת כנגד רומא. ארונס מונה בידי אביו למפקד חיל הפרשים של הצבא שיצא אל רומא, בעוד המלך עצמו פיקד על חיל הרגלים. הצבאות נפגשו ב[[קרב סילבה ארסיה]] ב-[[29 בפברואר]]. על פי המקורות, הקרב נפתח בהסתערות חילות הפרשים של שני הצדדים. ארונס נמלא זעם כאשר זיהה את ברוטוס מתקרב על סוסו תחת סמלי השלטון הרומאים וביקש להילחם בו בעצמו. ברוטוס, שזיהה את המתקפה המתקרבת, בחר להשיב לחימה. בזעמם, התעלמו שני הפרשים מביטחונם האישי והתרכזו רק בהסבת נזק לצד השני. כפועל יוצא נהרגו ברוטוס וארונס, האחד מחניתו של השני, ונפלו ארצה מסוסיהם.{{הערה|[[s:en:From_the Founding of the City/Book 2#6|טיטוס ליוויוס, ספר שני 6]].}}{{הערה|[http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Plutarch/Lives/Publicola*.html פלוטרכוס, "'''חיי פובליקולה'''", 9].}} [[פובליוס ולריוס פובליקולה|פובליוס ולריוס]] קיבל את הפיקוד על הצבא הרומי כולו, והקרב הסתיים בניצחון רומאי.

 

==הערות שוליים==