החלוץ (אונייה) – הבדלי גרסאות

סיפורה של "החלוץ" החל לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], כאשר "הכבישים היו משובשים, הרכבת לא פעלה והובלת סחורות ותוצרת חקלאית מ[[יפו]] ל[[חיפה]] הייתה קשורה בהוצאות רבות" (ציטוט:[[ברוך קטינקא]]). בשל המצב רכשו שלושה שותפים יהודים מתל אביב - [[אברהם ליפשיץ]], משה בן ציון–ספיר ולוי בורשטין, ספינת מפרש ערבית, הסבו אותה לספינת מנוע בהספק כשלושים [[כוח סוס|כוחות סוס]] והכשירו עליה שני חדרים לנוסעים.{{הערה|קטינקא, מאז ועד הנה, עמ' 247; קובי כהן־הטב, המהפכה הימית, עמ' 61-60.}} בפעם הראשונה דווח על הספינה בעיתון [[הארץ]] ביום 17 בדצמבר 1919: "אניה עברית פרטית. הגיעה לחופנו אניה קטנה בת 100 טון של מר ליפשיץ ושות'. האניה מהלכת בין יפו ל[[אלכסנדריה]] ומשמשת לנוסעים ולמשא".▼

שלושת המשקיעים הפרטיים שהיו [[בורגנות|בורגנים]] בני [[העלייה השנייה]], פתחו במקור ביזמה עסקית פרטית לחלוטין להכשרתה ולהפעלתה של ספינה מסחרית. בהמשך, התכוונה ועדת המים בסיוע איש [[ועד הצירים]] [[מנחם אוסישקין]] ובליווי '[[קפא"י|הקפא"י]]' לרכוש את הספינה לשם יצירת מקומות עבודה ליוצאי הגדודים וללמודי [[שיט|ימאות]] וספנות במקביל לצורך בכיבוש הים ובפריצת המצור היבשתי על היישוב. כאמור הספינה נרכשה במימון בעלי מניות מאנשי הגדודים העבריים, בהם [[דוד בן-גוריון]], [[יצחק בן-צבי]] שהיו שותפים לכוונה, ורבים אחרים. [[יוסף טרומפלדור]] ותנועת החלוץ דנו רבות עם יו"ר ועדת המים, ד"ר [[מאיר גורביץ]], על העלאת [[ספן|ספנים]] יהודים מה[[קווקז]] ל[[עבודה עברית|כיבוש]] [[ים|הים]]. ערב הקמת חברת המניות שאיפשרה את רכישת הספינה, אמור היה טרומפלדור להישלח בדחיפות לקווקז על מנת לגייס את אנשי "החלוץ" שם, אולם הוא נקרא ל[[תל חי]] ושם נהרג ב[[מאורעות תל חי|קרב]].{{מקור}}▼

הספינה נקנתה מהיזמיםמאנשי העסקים ליפשיץ ושותפיו בהסדר רכישה של מקדמה והתחייבות כספית. לאחר שהוחלף מנועה הקטן במנוע דיזל 75 כ"ס נגררה "החלוץ" על ידי פועלים ערבים מחולות חוף חיפה אל הים, והפליגה אל טקס השקתה ב[[נמל יפו]] בנוכחות נכבדי היישוב ובראשם [[מאיר דיזנגוף]]. ▼

קברניט "החלוץ" היה מצרי, ובצוותה היו שלושה מלחים עבריים - מכונאי ראשון קפלן, צבי יוספיה, ו[[ירמיהו הלפרן]], בנו של השומר [[מיכאל הלפרן]]. "החלוץ עסקה" בהובלת סחורות בין חופי הארץ למעלה משנה. התקופה הייתה תקופת לחימה של ה[[צרפת]]ים בצבא הערבי בצפון הארץ, ומתח רב שרר בינם לבין ה[[בריטים]]. עקב חסימת הדרכים היבשתיות נשלחה "החלוץ" בשליחות הנהגת היישוב "להודיע לעולם על הקורה בארץ" ולהביא מטען מ[[ביירות]] ל[[תל אביב]]. בדרכה חזרה, חיבל רב החובל המצרי ב[[מדחף]] על ידי הנחת [[שרשרת]] ה[[ברזל]] של [[עוגן|העוגן]] עליו, ונעלם.{{מקור}} אירוע זה הביא את היישוב למסקנה ברורה, ש"אין תקומה ללא פתח ימי" (ציטוט מסקירת גורביץ). ▼

התמורה ממכירת המניות בארצות הברית לא הגיעה לארץ, ו"החלוץ" הוחזרה לבעליה הראשונים. בהיותה בשרותםבשירותם נטרפה על סלע מול נמל יפו בשנת [[1921]].{{הערה|[https://sfathayam.com/2022/09/21/%d7%90%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%a5-%d7%a0%d7%98%d7%a8%d7%a4%d7%94-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%a3-%d7%99%d7%a4%d7%95/ "אנית „החלוץ“ נטרפה בחוף יפו" - פברואר 1921] באתר: '''שפת הים''' - ים וספנות בעיתוני ההשכלה, התחייה והיישוב, 1948-1856.}}▼