רובה צלפים M89SR – הבדלי גרסאות

כאשר סרדיוס פשט את הרגל, חברת Technical Consulting International (בקיצור: TCI) קנתה את הרישיון לייצר את ה-M36. החברה ביצעה מספר שינויים ותיקונים בנשק (כגון הוספת קת מסיבי [[פחמן]]), וקראה לרובה '''M89SR''', ראשי תיבות של '''Model 89 Sniper Rifle''' (דגם 89 רובה צלפים).

 

 

כאמור, ה-M89SR עלה באופן ניכר על רוב רובי הצלפים של צה"ל בסוף שנות ה-80 (ובפרט על [[גליל (רובה)|גליל צלפים]]) הן בדיוק והן בקומפקטיות. קשיי תקציב של החברות המייצרות מנעו ממנו להפך לרובה העתיד של צה"ל, למרות איכויותיו. ב[[שנות ה-90]] הוחלט ב[[צה"ל]] להתבסס על רובה צלפים בריחי על מנת לשפר את היכולות ואת הדיוק של [[צליפה|צלפים]], ורובה [[רמינגטון M-24]] נבחר בתור נשק הצלפים התקני של [[צה"ל]]. כדי למלא את הצורך ברובה צלפים/קלעים חצי-אוטומטי הוחלט לרכוש את רובה [[M82A1 בארט]] (זהו רובה כבד בקליבר 12.7 מ"מ) ומאוחר יותר את רובה [[SR-25]], שנחשב לאחד הטובים מסוגו בעולם (דיוק של 0.75 מעלות הקשת). למרות ש SR-25 אומץ רשמית ב-[[2001]], קיימים עדיין מספר רובי M89SR בשימוש ביחידות המיוחדות.