פתגם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yoavd (שיחה | תרומות)
מחיקת תבנית בעבודה
Yaelmehl (שיחה | תרומות)
דיוק במס העמודים בהערות שוליים
שורה 15:
בשונה מכך, פתגמים רבים לקוחים ממקורות עבריים קדומים ומטקסטים קנוניים אחרים. הבולטים שבהם הם התנ"ך ובמיוחד ספרי משלי וקהלת המיוחסים לשלמה המלך והמשנה ובמיוחד פרקי אבות בהם מצוינים לרוב התנאים להם מיוחסים הדברים. הדבר נותן לפתגמים אלה תוקף של אסמכתא ומעצים את השפעתם. פתגם שמרבים לצטט מ[[פרקי אבות]] ו:ו הוא "כָּל הָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ מֵבִיא גְאֻלָּה לָעוֹלָם", אולם בדרך כלל לא זכה פתגם זה שיצוין שם אומרו. ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] מביא את האמרה [[אלעזר בן פדת|רבי אלעזר]] בשמו של [[רבי חנינא]] ([[מסכת מגילה]], טו, א). נראה, שכוח השפעתם של פתגמים הוא רב גם אם מחברם ומקורם לא מוזכרים.
 
לעיתים קרובות, פתגמים אינם ציטוט מדויק של מקורם, ורק ניכרת זיקתם אליו. כך למשל, קשה שלא להבחין בעקבותיו של הפסוק מקהלת "שַׁלַּ֥ח לַחְמְךָ֖ עַל־פְּנֵ֣י הַמָּ֑יִם כִּֽי־בְרֹ֥ב הַיָּמִ֖ים תִּמְצָאֶֽנּוּ." (קהלת יא א) בפתגמים המתורגמים הבאים: "עשה מעשה טוב וזרוק (אותו) למים" (בוכרית, תאג'יכית-יהודית)<ref>{{צ-ספר|מחבר=יעל name(הרצוק) מהל|שם=לב ללב ראי - פתגמים מפי יהודי בוכרה באוזבקיסטן ובישראל|מקום הוצאה=ירושלים|מו":1"ל=יד בן-צבי|שנת הוצאה=תשפ"א|עמ=196}}</ref>, "מעשה טוב עשה והוא יפגוש אותך [בדרך]" (גאורגית),<ref>{{צ-ספר|מחבר=גלית nameחזן-רוקם|שם=אדם לאדם גשר - פתגמים של יהודי גורגיה בישראל|מקום הוצאה=ירושלים|מו":0"ל=יד בן-צבי|שנת הוצאה=תשנ"ג|עמ=114}}</ref> "שלח לחמך לנהר (לים) כעבור אלף שנים תמצאנו."(ערבית-יהודית בלהג יהודי בבל)<ref>{{צ-ספר|מחבר=י' מאירי|שם=על נהרות בבל: אוצר הפתגמים של יהודי בבל והקבלתם לפתגמי-עם אחרים|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=ראובן מס|שנת הוצאה=1996|עמ=385}}</ref> למרות שפתגמים אלה ורבים כמותם אינם ציטוט מדויק של מקורם, השתלבותם בשיח לא נפגמת בשל כך ולרוב אף מתעצמת משום שהשימוש בהם באופן זה קולח הרבה יותר והדובר לא נדרש לאמץ את זכרונו ולציין את המקור.
 
להלן כמה דוגמאות לפתגמים שהם ציטוט של המקור העברי כלשונו:
שורה 35:
 
=== מעברם של פתגמים בין תרבויות ושפות ===
במהלך ההיסטוריה האנושית התרחשו תהליכי נדידה, הגירה, סחר בינלאומי ועוד, אשר הביאו ליצירת מפגשים רב תרבותיים. כתוצאה מכך חל מעבר של מידע, רעיונות, מנהגים, מסורות וגם של פתגמים בין האוכלוסיות השונות. התמציתיות המצויה בפתגמים, עיצובם הייחודי והמסר הערכי העולה מהם, הופכים אותם, פעמים רבות, לכלי תקשורת שימושי ויעיל במפגשים רב תרבותיים אלה. בנוסף לכך, האפשרות להתאים את הפתגמים לסביבתם החדשה תוך יצירת גרסאות חדשות להם ולעיתים גם תוך תרגומם לשפות אחרות, מקלה את השתלבותם בשיח האקטואלי ומעצימה את השפעתם עליו. דוגמה טובה לכך היא הפתגם הפופולרי: 'הכה '''בברזל''' בעודו חם' (ניכרת זיקתו של הפתגם למקור העברי אבות דרבי נתן טז, ג: 'ברזל כל זמן שהוא באור עושין ממנו כל כלים שירצו'). הפתגם מצוי בנוסח זה בשפות רבות כגון אנגלית, רוסית, ספרדית, יידיש ועוד ואילו בבוכרית (תאג'יכית-יהודית) מופיעה הגרסה הבאה: 'הכה '''בתנור''' בעודו חם'. כלומר, 'הברזל' הומר ל'תנור' ובכך מותאם הפתגם לסביבה המרכז אסיאתית בה ללחם הנאפה בתנור, מעמד ייחודי ומקודש. אופים אותו בתנור חמר שעליו להיות חם מאוד על מנת שהבצק ידבק לדופנותיו ולא ייפול. זוהי דוגמה להתאמת ציור לשוני בפתגם לתרבות הסביבתית בה הוא נאמר, דבר המגביר את השפעתו.<ref>{{צ-ספר|מחבר=יעל name(הרצוק) מהל|שם=לב ללב ראי - פתגמים מפי יהודי בוכרה באוזבקיסטן ובישראל|מקום הוצאה=ירושלים|מו":1"ל=יד בן-צבי|שנת הוצאה=תשפ"א|עמ=195}}</ref>
 
== ראו גם ==