ג'יין טופאן – הבדלי גרסאות

{{ציטוט|תוכן=כאשר סיפרה על פשעיה, היא לא הפגינה חוצפה, אך הראתה שאין בה הערכה לחומרת המעשים... "מדוע אני לא מתאבלת או מרגישה אשמה על כך?"|מקור=Los Angeles Herald, Volume XXXII, Number 36, 6 November 1904|מירכאות=כן}}

במרץ [[1902]] מינה בית המשפט שלושה פסיכטארים מומחים שיבדקו את הכשירות של טופאן לעמוד לדין. בתחילה, הייתה טופאן חשדנית כלפי הרופאים שלה, אבל עד מהרה ה[[קסם אישי שטחי|אופי הפטפטני]] שלה חזר והיא נפתחה בפניהם. הפסיכטארים ציינו בדו"ח את ה[[שקרנות פתולוגית|"התמכרות פתולוגית" של טופאן לשקרים]]. בסופו של דבר, למרות הודאתה שהיא "לא אשמה" במעמד ההליכים, טופאן הודתה במעשיה ובמעשי רצח אחרים.<ref name=":0" /><ref>{{הערה|שם=killer|{{קישור כללי|כתובת=https://headstuff.org/culture/history/terrible-people-from-history/jane-toppan-nurse-and-serial-killer/|כותרת=Jane Toppan, Nurse and Serial Killer|אתר=HeadStuff|תאריך=2018-11-26|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2022-09-30}}</ref>}}

כאשר חשפה טופאן את ההרגל שלה להיכנס למיטה עם הקורבנות שלה, והריגוש המיני שקיבלה בעקבות כך היו הרופאים המומים. למרות שטופאן ידעה את ההבדל בין טוב לרע, והייתה מודעת לכך שעברה על החוק, היה נראה לרופאים שהיא לא הייתה מסוגלת להפנים למה מעשיה 'לא בסדר'. שלושת הפסיכאטרים איבחנו את טופאן עם "אי שפיות מוסרית" – המונח ששימש ל[[פסיכופתיה]] באותה תקופה. בעקבות כך קבעו הפסיכיאטרים כי היא אינה כשירה לעמוד לדין וכי היא לעולם לא תתאושש ממחלתה. בדו"ח שלהם לפרקליט המחוז הם תיארו את טופאן כ[[אדישות|אדישה]] לגורלה, וכחסרת שליטה עצמית שלא יכולה להימנע מפשעים עתידיים.<ref>{{קישור כלליהערה|כתובתשם=https://headstuff.org/culture/history/terrible-people-from-history/jane-toppan-nurse-and-serial-killer/|כותרת=Jane Toppan, Nurse and Serial Killer|אתר=HeadStuff|תאריך=2018-11-26|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2022-09-30}}</ref><ref name=":0" />