טבח בתי הזיקוק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏לקריאה נוספת: תיקון קישור
שורה 7:
בערב ההצבעה על [[תוכנית החלוקה]] עבדו בבתי הזיקוק כ-1,700 [[ערבים]] וכ-470 [[יהודים]] (בנוסף על שכבת ניהול [[בריטים|בריטית]]). בעקבות ההחלטה על תוכנית החלוקה, החלו התקפות רבות של ערבים על יהודים בכל רחבי הארץ, ובאצ"ל הוחלט לפתוח בהתקפות נגדיות{{הערה|https://daat.ac.il/daat/history/haifa/8-2.htm}}. בבוקר [[30 בדצמבר]] [[1947]] השליכו לוחמי [[אצ"ל]] קופסאות [[שימורים]] ממולאות ב[[חומר נפץ]] מתוך מכונית חולפת לעבר קבוצה גדולה של פועלי-יום ערבים שהמתינו בשער הכניסה לבתי הזיקוק, הרגו שישה פועלים ופצעו 42. מיד לאחר מכן, פרץ המון ערבי זועם לשטח בתי הזיקוק והרג באמצעות מקלות, מוטות ברזל וסכינים, 39 פועלים יהודים אשר עבדו שם ופצע 49 אחרים{{הערה|1=[http://www.ezy.co.il/memoSite.asp?memorial_id=39 בתי זיקוק בחיפה], באתר "ארץ זוכרת יושביה"{{ש}}Zachary Lockman, [http://content.cdlib.org/xtf/view?docId=ft6b69p0hf&doc.view=content&chunk.id=s1.8.80&toc.depth=1&anchor.id=0&brand=eschol Comrades and Enemies. Chapter 8: The Descent into Madness]}}. לאחר יותר משעה הגיעו למקום כוחות של [[הצבא הבריטי]] והשליטו סדר. אוטובוסים ערביים הובאו למקום והפורעים הערבים הוסעו לבתיהם, מבלי שייעשה קודם כל ניסיון מצד המשטרה או הצבא לגילוי המשתתפים בטבח.
 
עוד באותו יום שלח פיקוד [[ההגנה]] ארבע מחלקות מהגדוד הראשון של ה[[פלמ"ח]] ושתי מחלקות מחטיבת 'לבנוני' של [[חי"ש]] חיפה בראשות [[יוחאי בן-נון]]{{הערה|דייוויד סלע, 70 שנים אחרי, באתר ישראל היום, 29 דצמבר 2017}} (כ-120 לוחמים), לפעולת נקם בכפרים [[בלד א-שיח']] (כיום שכונת [[תל חנן]] בעיר [[נשר (עיר)|נשר]]) ו[[חוואסה]] (כיום [[שכונת בן דור]] ב[[נשר (עיר)|נשר]]), בהם התגוררו רבים מבין המשתתפים בטבח בבתי הזיקוק{{הערה|{{מטח|יעקב מרקוביצקי|המערכה על חיפה וסביבותיה במלחמת העצמאות|12943}}}}. הכוח הצבאי יצא בליל 31 בדצמבר 1947 מקיבוץ [[יגור]] דרך שביל על מורדות הכרמל (היום שמורת אשדות יגור) לכיוון בלד א-שייח'. פקודת המבצע הורתה לכוחות "להרוג מקסימום של גברים בוגרים, להרוס ריהוט וכו'", אבל להימנע מהריגת נשים וילדים. בפעולה הרגו כוחות הפלמ"ח למעלה מ-60 מתושבי הכפרים, חלקם נשים וילדים{{הערה|[[בני מוריס]], '''קורבנות''', הוצאת עם עובד, 2003, עמוד 192}}. ב[[חוואסה]] נהרגו 16 גברים ו-19 נפצעו. בפעולה נהרגו גם שלושה מאנשי "ההגנה": [[חנן זלינגר]], בן קיבוץ יגור, על שמו שכונת [[תל חנן]] בעיר נשר. {{יזכור|46641|חיים בן-דור}}, סטודנט בטכניון על שמו שכונת [[בן דור (שכונה)|בן דור]] בעיר נשר, ו{{יזכור|47215|עמוס גלילי}} עלשעל שמו שכונת גבעת עמוס, רחוב עמוס ובית ספר גלילות בעיר נשר. שלושתם נהרגו ב-1 בינואר 1948. חנן זלינגר וחיים בן דור נקברו בבית הקברות הצבאי בקיבוץ יגור. עמוס גלילי נקבר בתל אביב.
 
בעקבות הטבח, החליטה ההגנה לחטוף את אנשי האצ"ל שהשליכו את חומר הנפץ לעבר הפועלים הערבים. חטיפה זו הובילה לעימות בין האצ"ל ל"ההגנה", שכלל חטיפות נוספות, ובין החטופים היה גם איש האצ"ל [[פרשת מות ידידיה סגל|ידידיה סגל]], שאף [[עינויים|עונה]] ומצא את מותו.