לולב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
החלפת הדף בתוכן "{{פירוש נוסף}} בבי{{הבהרה הלכתית}} קטגוריה:סוכות קטגוריה:ארבעת המינים" תגיות: החלפה שוחזרה עריכה חזותית |
ביטול גרסה 34815051 של 147.235.93.34 (שיחה) |
||
שורה 1:
{{פירוש נוסף}}
[[קובץ:Lulavim.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לולבים בשוק ארבעת המינים בקדומים]]
בבי{{הבהרה הלכתית}}▼
'''לוּלׇב''' הוא ניצן של עלה הדקל שעלעליו טרם נפרדו זה מזה. אחד מ[[ארבעת המינים]], ומכונה בתורה בשם ''''כפות תמרים'''' כאמור ב[[ספר ויקרא]]: {{הדגשה|וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר '''כַּפֹּת תְּמָרִים''' וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל|{{תנ"ך|ויקרא|כג|מ|קצר=כן}}}}. את המילים כפת תמרים שבמקרא תרגם פרשן המקרא [[אונקלוס]] "לולבין".
יש הטוענים כי הלולב הוא חלופה למקור שאמור להיות כפות תמרים, הענף הנושא את אשכול הפרי, דהיינו את התמרים (הסנסנים). שהרי נשאלת השאלה מה הטעם להביא לבית המקדש מנחה ל-ה' בחג האסיף, זמן גדיד התמרים, דווקא ענף דקל ולא מפריו?<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.10243307|הכותב=מולי ברוג|כותרת=הלולב הוא רק תחליף לדבר האמיתי|אתר=תרבות וספרות [[הארץ]]|תאריך=27.9.2021}}</ref> אולם הטקסט המקראי כלל לא מציין שארבעת המינים הם מנחה, והרי גם שניים מארבעת המינים אינם מנחת פירות, אלא רק ענפים (ערבי נחל וענף עץ עבות), ולכן מדוע עלינו להתפלא שגם כפות התמרים אינם פרי, אלא רק ענף? כמו כן, גם הלולב עצמו, אם נפרוץ את עליו יראה כמו כף יד.
הזיהוי שלו כמעט ודאי: [[תמר מצוי]] - עץ הגדל ב[[נוה מדבר|נאות מדבר]] ב[[ארץ ישראל]], ב[[בקעת הירדן]] ובצפון [[חצי האי סיני]]. התמר אינו גדל ב[[אירופה]]{{הערה|התמר זקוק לטמפרטורות גבוהות בקיץ 25 עד 30 מעלות ואם בחורף הטמפרטורה יורדת מתחת ל-5 מעלות כפות התמרים נפגעים מהקרה מקור:זהר עמר, עמ' 82.}} ובעבר קהילות יהודיות באזורים אלה התקשו מאוד להשיגו.{{הערה|1=לעיתים הגיע הקושי למצב בו נאלצו להשתמש ב"לולב יבש" - דהיינו משנה שעברה, על פי ההלכה המכשירה לולב יבש בשעת הדחק.}} התמר המצוי ידוע בעליו המיוחדים, הנותנים לארבעת המינים את המראה האופייני.
ב[[ספרות חז"ל]] מכונים כל ארבעת המינים בשם "לולב" היות שהוא הבולט מבין המינים, ולכן נוסח ה[[ברכה]] על נטילת ארבעת המינים הוא "על נטילת לולב".[[קובץ:הרב יעקב פרץ.jpg|ממוזער|בדיקת כשרות הלולב]]
==כשרות הלולב==
[[קובץ:Loelav en etrog.jpg|230px|ממוזער|נטילת לולב]]
[[קובץ:Dan Hadani collection (990044422230205171).jpg|ממוזער|טקסט=בדיקת לולב בירושלים, 1969|בדיקת לולב ב[[ירושלים]], [[1969]]]]
{{הפניה לערך מורחב|הלכות ארבעת המינים}}
כשרות הלולב מותנית בתנאים שונים, חלקם מופיעים במשנה ואחרים מהם בתלמוד ובפרשנות הראשונים והאחרונים:
# אורכו המינימלי של הלולב יהיה לפחות ארבעה [[טפח]]ים.{{הערה|1=אורכו של הטפח נתון במחלוקת: לפי [[אברהם ישעיהו קרליץ| החזון איש]] – 38.4 ס"מ (טפח אחד – 9.6 ס"מ) ופי [[אברהם חיים נאה|הגר"ח נאה]] – 32 ס"מ (טפח אחד – 8 ס"מ)}} בנוסף, על הלולב להיות ארוך בטפח מההדסים והערבות.
# ה"תיומת" - בגמרא{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|צו|ב}}.}} נאמר ש"נחלקה התיומת פסול". עלי הלולב מורכבים מזוגות עלים מחוברים. לדעת הספרדים, על פי פסקו של ה[[שולחן ערוך]], התיומת היא החיבור של העלים, ולכן על רוב העלים להיות מחוברים, ואם לא הלולב פסול ביום הראשון של חג הסוכות. לדעת האשכנזים, על פסקו של ה[[רמ"א]], העלה האמצעי הוא התיומת ואם הוא החלק יותר מחצי הלולב פסול ביום הראשון ולכתחילה עדיף שלא יהיה פתוח בכלל. השם תיומת נגזר מהמילה "תאומים".
# אם הלולב גזול או גנוב - הוא פסול, היות שזו [[מצווה הבאה בעבירה]]. לפי ההלכה, ביום הראשון של חג הסוכות גם לולב שאול פסול לנטילה, למרות שאין בכך עבירה, שכן נאמר "ולקחתם לכם" - משלכם.{{הערה|'''יהודה איזנברג'''.}} לולב נפסל גם אם אין בו יופי (הדר), למשל לולב יבש פסול, וכפי שאמרו ב[[תלמוד ירושלמי]]: "רבי [[רבי יהודה בן פזי|יודה בן פזי]]: היבש פסול על שם {{הדגשה|לא המתים יהללו יה|משנה סוכה ג א|סוכה, פרק ג', משנה א}}. כלומר, לולב יבש נחשב לדבר מת ולפיכך הוא אינו ראוי לנטילה.
# ה[[משנה]] מרחיבה גם לגבי מקרים שלא מצויים בזמן הזה: {{הדגשה|לולב של אשירה ושל עיר הנדחת פסול|משנה סוכה ג א|שם}}.אך העקרון הוא: לולב של [[איסור הנאה|איסורי הנאה]] שחייבים בשריפה.
==הלולב היבש==
מאז היציאה לגלות התעוררו קשיים בהשגת ארבעת המינים, מציאות זו החריפה במיוחד בקהילות מזרח [[אירופה]] ומרכזה בה האקלים היה שונה מזה שבארץ ישראל. כבר [[חז"ל]] ציינו מציאות ש"אנשי כרי הים הורישו את לולביהם היבשים לבניהם", היות שלא היו להם לולבים טריים.{{הערה|תלמוד ירושלמי, מסכת סוכה, א'.}} ה[[מנחם המאירי|מאירי]] כתב שבזמן המקדש לא היו היהודים רחוקים מארץ ישראל... וידוע כי שם היו דקלים...לאחר החורבן התרחקנו מהארץ למקומות שבהן אין דקלים.{{הערה|מגן אבות, ח', י"ז.}}
[[פליניוס הזקן]] כתב שאפילו ב[[איטליה]] לא גידלו תמרים כגידול חקלאי. הם גדלו רק באיים: [[כרתים]], [[קפריסין]] ו[[סיציליה]].
בהגדרת לולב היבש קיים טווח גדול של פרשנות בראשונים מפרשנות מקלה ועד פרשנות מחמירה. ב[[ראשית ימי הביניים|ימי הביניים המוקדמים]] (מאות 13-10) היה קושי רב בארצות [[יהדות אשכנז|אשכנז]] ו[[יהדות צרפת|צרפת]] להשיג לולב כשר והם סמכו על הפרשנויות המקלות ואף ישנן עדויות בהן השתמשו בלולבים גם משנים קודמות. גישה זו, המשיכה להוות יסוד הלכתי מנחה מאות שנים לאחר מכן. רק החל מהמאה ה-17, עקב התפתחות המסחר הבין לאומי, במסגרת [[ועד ארבע ארצות|תקנות ארבע הארצות]], חדלו פוסקי אשכנז לסמוך על השיטות המקלות בלולב היבש.<ref>{{צ-ספר|מחבר=זהר עמר|שם=ארבעת המינים: עיונים הלכתיים במבט היסטורי, בוטני וארץ-ישראלי|מקום הוצאה=נווה צוף|מו"ל=הוצאת המחבר|שנת הוצאה=התש"ע|עמ=100-87}}</ref>
==לקריאה נוספת==
* [[זהר עמר]], '''ארבעת המינים - עיונים הלכתיים במבט היסטורי, בוטני וארץ-ישראלי''', הוצאת המחבר, תש"ע
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Lulav}}
* יהודה איזנברג, [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/maagal/tishrey5.htm סוגיית הלולב הגזול] - אתר דעת
* [http://www.lulav.co.il/?דיני-כשרות-בלולב,8 דיני לולב] באתר "לולב"
* {{אתר פניני הלכה|קישור=http://ph.yhb.org.il/13-04-05|הרב=אליעזר מלמד|תיאור=דיני לולב}}
* {{המכלול|תיומת (לולב)|תיומת}}
* {{מרחב}}
* {{הארץ|מולי ברוג|הלולב הוא רק תחליף לדבר האמיתי|1.10243307|26 בספטמבר 2021}}
* [https://musaf-shabbat.com/2016/10/18/%D7%A2%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%98%D7%9F/ עטרות לולבים, על קישוט הלולב, מאיר אביטן, מוסף לשבת - מקור ראשון]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{סוכות}}
[[קטגוריה:סוכות]]
[[קטגוריה:ארבעת המינים]]
| |||