חוסר אונים נרכש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 10:
התאוריה מניחה כי בחלק גדול ממצבי הלחץ האדם תופס את עצמו במידה מסוימת כחסר שליטה, או חסר אונים בלשון התאוריה, שהרי אילו הייתה לו שליטה מלאה באירועים הוא לא היה גורם לעצמו אירוע שלילי. התאוריה ממשיכה ושואלת, מה תהיה ההשפעה של תחושת חוסר האונים שנחוותה במצב הלחץ על הסתגלותו של האדם בעתיד, באילו מקרים תחושת חוסר האונים תמשיך ללוות את האדם לאחר שהסתיים מצב הלחץ, וכיצד היא תשפיע על מצב רוחו ועל תפקודו.
המחקר בנושא חוסר אונים התחיל בניסויים שנערכו
בשנת 1967 ביצע הפסיכולוג [[מרטין סליגמן]] מחקר כל חוסר אונים נרכש מטעם [[אוניברסיטת פנסילבניה]] בהמשך לעיסוקו ב[[דיכאון קליני]].
בחלקו הראשון של הניסוי הכניסו 3 קבוצות של כלבים לכלובים הניתנים לחשמול:
[[קובץ:Shuttle_Box_Dog_Orange.png|ממוזער|תצלום של אחד מהכלבים לאחר הניסוי]]▼
הקבוצה הראשונה הוצאה מהכלוב לאחר זמן הניסוי ללא חישמול של הכלוב.
כל כלב בקבוצה השניה צוות לכלב בקבוצה השלישית.
הקבוצה השניה הוכנסה לכלוב שחושמל בקבועי זמן אקראיים, אך החשמול היה נפסק במידה והכלב הפעיל לחץ על מתג בכלוב. כל כלב בקבוצה השלישית הוכנס לכלוב וחושמל אך ורק בזמן שהכלב המקביל אליו בקבוצה 2 חושמל - הכלב מקבוצה 3 היה נתון במצב של חוסר שליטה מוחלט על הופעתו או אי הופעתו של השוק החשמלי.
בחלקו השני של הניסוי העבירו את כל הכלבים לתאים מחולקים ל2 חלקים המופרדים במחיצה. החוקרים חישמלו חלק אחד של התא בפרקי זמן אקראיים כך שהכלבים יכלו לדלג מעל המחיצה ולעבור לצידו השני של התא אשר לא זרם בו חשמל. הכלבים מקבוצות 1 ו-2 למדו בהמהרה כי הם יכולים לעבור לצד השני של התא ולהמנע משוק חשמלי, אך רוב הכלבים בקבוצה 3, אשר הפנימו בחלק הראשון של הניסוי שאין השפעה למעשיהם, לא ניסו לעבור את המחיצה כאשר חושמלו.
מהניסוי עלתה ההשערה כי קיים רק פתרון אחד להתנהגות זו. כדי להשפיע על התנהגותם של הכלבים מקבוצה 3 כך שיעברו את המחיצה כאשר מעבירים בתא זרם חשמלי, על החוקרים היה להרים את הכלבים ולהזיז את רגליהם בכדי שיעברו את המחיצה ויפנימו שביכולתם לברוח מהזרם החשמלי. פעולה זו בוצעה לפחות פעמיים עד שהכלבים התחילו לבצע אותה בכוחות עצמם כאשר חוו זרם חשמלי בתא.
מנגד, איומים, חיזוקים חיוביים, וצפייה בכלבים אחרים מדגימים את הפעולה, לא השפיעו על התנהגותם של הכלבים ״חסרי האונים״ בקבוצה 3.
הכלבים ״חסרי האונים״ בקבוצת ניסוי זו גילו התנהגות של [[דיכאון קליני]], [[אדישות]] ופעילות נמוכה, וחלקם אף נמנעו מאכילה ומשתייה. התנהגות זו המשיכה זמן רב לאחר גמר הניסוי.
▲[[קובץ:Shuttle_Box_Dog_Orange.png|ממוזער|
==גורמים==
חוסר אונים נרכש מתפתח בעקבות שלושה גורמים עיקריים: [[אקראיות]], [[הכרה|קוגניציה]] ו[[התנהגות]]{{הערה|שם=פירמין|Firmin, M., Hwang, C., Copella, M., & Clark, S. (2004). LEARNED HELPLESSNESS: THE EFFECT OF FAILURE ON TEST-TAKING. Education, 124(4), 688-693.}}. זאת משום שהאופן שבו האדם תופס מצבים של חוסר שליטה משפיע על הדרך שבה הוא יבחר להגיב להם.
| |||