המשבר הכלכלי העולמי (1929) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון נתונים שחסרים בערך תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
עמית אבידן (שיחה | תרומות) |
||
שורה 12:
הקו האקטיבי שנקט הובר נמשך לאורך כהונתו, כשהוא מקצין והולך עם הזמן עם צעדים כמו כינון חוקי מכסים חריפים, איסור על הגירה, הקמת רשויות שיקום שהעבירו סכומי ענק לבנקים וחקלאים והורדות נוספות בשיעור הריבית (שהיה 0.7 אחוז בממוצע על כל סוגי האגרות בסוף שנת 1932). בשנת [[1931]], אחרי התמוטטות [[תקן הזהב]] באירופה ואחר כך בעולם כולו החריף המצב עוד יותר, ובמחצית השנייה של שנת [[1932]] החלה ארצות הברית מתדרדרת במהירות, כאשר גם הצעדים החריפים ביותר של הובר אינם מצליחים למנוע עוד את הצניחה בשכר, הגידול באבטלה ואובדן האמון המחריף במערכת הבנקאות ובממשל האמריקני.
ה[[כלכלן]] [[ברנרד לונדון]] כתב בשנת [[1932]] מסמך בשם '''סיום המשבר הכלכלי באמצעות [[השבתה מתוכננת]]''', בעיצומו של המשבר הכלכלי העולמי, ובו הוא הציע לחוקק חוק [[התיישנות מתוכננת]] מראש לכל [[מוצר צריכה|מוצרי הצריכה]], כדי לעודד את הכלכלה ולספק עבודה להמונים המובטלים{{הערה|London (1932) Ending the depression through planned obsolescence.pdf}}.
המשבר הגיע לשיאו בתחילת שנת [[1933]], כאשר פינה הובר את מקומו ל[[פרנקלין דלאנו רוזוולט]] מן [[המפלגה הדמוקרטית]], שהבטיח "[[ניו דיל]]" (עסקה חדשה). מדיניות חדשה זו, שהייתה בקווים כלליים המשך של מדיניות הובר, עם הקצנת הצעדים, לא הניבה תוצאות משמעותיות מבחינה כלכלית, ובשנת [[1937]] צנחה ארצות הברית שוב למשבר חריף כמעט כמו זה של תחילת 1933.
| |||