סטגנציה (כלכלה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החלפות (ב-201, דייוויד )
תיקון כיווניות להערת שוליים, החלפה (אף על פי ש)
שורה 10:
התקופה שלאחר [[משבר האנרגיה העולמי|משבר הנפט של 1973]] התאפיינה ב[[סטגפלציה]], שילוב של צמיחה כלכלית, ריביות גבוהות ואינפלציה גבוהה, אך בו בזמן פריון נמוך. במהלך שנות ה-80 התחדשה הצמיחה הכלכלית והאינפלציה החלה לרדת.
 
למרותאף על פי שהפרודוקטיביות לא חזרה לרמות שיא, היא נהנתה מהתעוררות עם צמיחת תעשיות המחשבים והתקשורת בשנות ה-80 וה-90.<ref name="Field 2004">{{Cite web|last=Field|first=Alexander|year=2004|title=Technological Change and Economic Growth the Interwar Years and the 1990s|url=http://www.econ.yale.edu/seminars/echist/eh04/field-041006.pdf|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20120310163302/http://www.econ.yale.edu/seminars/echist/eh04/field-041006.pdf|archive-date=2012-03-10}}</ref> הדבר איפשר התאוששות בשיעורי צמיחת התמ"ג; עם זאת, החוב בתקופה שלאחר 1982 צמח בקצב מהיר בהרבה מהתמ"ג.{{הערה|{{Cite web|last=Roche|first=Cullen|year=2010|title=Total Debt to GDP Trumps Everything Else|url=http://seekingalpha.com/article/184390-total-debt-to-gdp-trumps-everything-else}}}}
 
הכלכלה האמריקאית חוותה שינויים מבניים בעקבות הסטגפלציה של שנים אלו. צריכת הפלדה הגיעה לשיא ב-1973, הן על בסיס מוחלט והן על בסיס לנפש, ומעולם לא חזרה לרמות הצריכה שקדמו לה.{{הערה|{{Cite book|last=Smil|first=Vaclav|url=https://archive.org/details/transformingtwen00smil|title=Transforming the Twentieth Century: Technical Innovations and Their Consequences|publisher=Oxford University Press|year=2006|location=Oxford, New York|page=[https://archive.org/details/transformingtwen00smil/page/n122 112]|url-access=limited}}In the U. S., steel consumption peaked at just under 700 kg per capita and declined to just over 400 kg by 2000.}} בנוסף, עוצמת האנרגיה של ארצות הברית וכלכלות מפותחות רבות אחרות החלה לרדת לאחר 1973. הוצאות הבריאות עלו ליותר מ-17% מהמשק.
שורה 18:
== סטגנציה במדינות נוספות ==
=== יפן: 1991–הווה ===
יפן סובלת מסטגנציה מאז תחילת שנות ה-90 (המכונות, בהקשר זה [[העשור האבוד (יפן)|העשור האבוד]]).{{הערה|[http://www.rieti.go.jp/jp/publications/dp/15e124.pdf ''Lessons from Japan's Secular Stagnation'' The Research Institute of Economy, Trade and Industry]|כיוון=שמאל}}{{הערה|{{Cite journal|last=Hoshi|first=Takeo|last2=Kashyap|first2=Anil K.|year=2004|title=Japan's Financial Crisis and Economic Stagnation|journal=Journal of Economic Perspectives|volume=18|issue=1 (Winter)|pages=3–26|doi=10.1257/089533004773563412|doi-access=free}}}} הכלכלן [[פול קרוגמן]], מייחס את הסטגנציה ל[[מלכודת הנזילות]] (מצב בו המדיניות המוניטרית לא מסוגלת להוריד את הריביות הנומינליות מאחר שאלו קרובות לאפס), יחד עם בעיות הנובעות מהדמוגרפיה היפנית.<ref name="Krugman 2009">{{Cite book|last=Krugman|first=Paul|url=https://archive.org/details/returnofdepressi00krug|title=The Return of Depression Economics and the Crisis of 2008|publisher=W. W. Norton Company Limited|year=2009|isbn=978-0-393-07101-6}}</ref>
 
=== העולם מאז 2008 ===
כלכלנים שאלו האם קצב הצמיחה הכלכלי הנמוך בעולם המפותח לקראת ובעקבות [[משבר הסאבפריים]] בשנים 2007–2008 נובע מסטגנציה. פול קרוגמן כתב בהקשר זה כי תמריצים של מדיניות פיסקלית ואינפלציה גבוהה יותר (כדי להשיג ריבית ריאלית שלילית הנחוצה להשגת תעסוקה מלאה) עשויים להיות פתרונות פוטנציאליים.{{הערה|[https://krugman.blogs.nytimes.com/2013/09/25/bubbles-regulation-and-secular-stagnation/?_r=0 Paul Krugman-Bubbles, Regulation and Secular Stagnation-September 25, 2013]|כיוון=שמאל}}
 
== הערות שוליים ==