סיבית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ששה->שישה (דרך WP:JWB) |
מ קישורים פנימיים |
||
שורה 82:
ייצוג בינארי של אותיות נכנס לשימוש שנים רבות לפני המצאת המחשב, במקרים שבהם נדרשה דרך פשוטה לכתיבה וקריאה. [[כתב ברייל]] הוא קוד בינארי בן שישה ביטים, כך שייתכנו בו <math>2^6=64</math> סימנים שונים, אך צירופים אחדים אינם מנוצלים משום שהם עלולים להטעות את הקורא.
במכשירי [[טלפרינטר]] שימש להעברת המידע [[סרט מנוקב]] ב[[קוד בודו]], שבו כל תו יוצג באמצעות חמישה חורים, כלומר התאפשרו <math>2^5=32</math> סימנים שונים. זה מספר קטן מדי של סימנים, שאינו מאפשר אפילו ייצוג של אותיות וספרות בלבד. לפתרון הבעיה נלקחו שני תווים להיות [[תווי בקרה]], בעלי אופי דומה לזה של ה[[מקש Shift]] שב[[מקלדת מחשב|מקלדת]], כלומר לעבור למערכת חלופית של סימנים. עוד שלושה תווי בקרה משותפים לשתי מערכות הסימנים, כך שבסך הכול מאפשרת שיטה זו ייצוג של 2X27=54 סימנים שונים, וזה מספיק לאותיות (גדולות בלבד), ספרות וסימני פיסוק.
במחשבי CDC, שפעלו בתחילת שנות השבעים, גודל [[מילה (מחשב)|מילה]] היה 60 ביטים (גודל זה נקבע משום שיש לו יתרון בולט בחישובים, שזו הייתה מטרתם העיקרית של מחשבים אלה). גודל סימן נקבע ל-6 ביטים, כך שבמילה אחת ניתן לאחסן 10 סימנים. מספר הסימנים השונים היה <math>2^6=64</math>. זהו מספר קטן יחסית, אך, כאמור, עיקר פעילותם של מחשבים אלה הייתה חישובים ולא טיפול במידע תווי.
| |||