שהיד – הבדלי גרסאות

'''שהיד''' (ב[[ערבית]]: '''شهيد''', בריבוי: '''شهداء''', '''שֻהַדַאא''') הוא מונח [[דת|דתי]]-[[אסלאם|מוסלמי]], שפירושו המילולי הוא "'''עֵד'''". זהו תואר שניתן למוסלמי לאחר מותו, אם מת תוך כדי קיום מצווה דתית, או תוך כדי מלחמה או כל צורת מאבק אחרת (גם לא אלימה או פסיבית) למען הדת. לחילופין, אם מת תוך כדי הגנה על משפחתו, רכושו, או דמו. שהיד נחשב גם מוסלמי שמת ממגיפה, הטובע והנשרף, ועוד.
ב[[ארצות ערב]] משתמשים במונח זה בין היתר כתואר ל[[חייל]]ים שנהרגו במילוי תפקידם (כך נהוג גם בקרב ה[[דרוזים]] לגבי חללי [[צה"ל]] [[דרוזים בישראל|הדרוזים]]). בקרב ה[[פלסטינים]] נעשה שימוש במונח זה בין היתר כתואר לפלסטינים שנהרגו במסגרת המאבק נגד ה[[ציונות]] ו[[ישראל|מדינת ישראל]], למשל ב[[מלחמת לבנון הראשונה]], ב[[אינתיפאדה|אינתיפאדות]] ובמבצעי צה"ל השונים כגון [[מבצע עופרת יצוקה|עופרת יצוקה]] ו[[מבצע צוק איתן|צוק איתן]].

אישה נחשבת ל"שהידה" (شهيدة) אם מתה כ[[בתולה]]בעודה בהריון, או במהלך קיום מצווה דתית, אולם יש מחלוקת בין אנשי הדת המוסלמים אם אישה יכולה להשתתף במלחמה למען הדת. רובםבמהלך טועניםחיו שאסורשל לאישההנביא להשתתףמוחמד ב[[מלחמה]]ﷺ ובכללהיו זהנשים מלחמהרבות למעןשעזרו הדתבשדה הקרב ואף כאלו שהשתתפו בקרבות בעצמן (הידועה ביותר מביניהם היא חאולה בינת אל-אזוור). במהלך [[האינתיפאדה השנייה]] השתתפו נשים ב[[פיגועי התאבדות]], אולם רובן היו [[חילוניות]]. מנהיג ה[[חמאס]] [[אחמד יאסין]], שהתייחס לסוגיה, אמר שאישה רשאית לצאת לפיגוע התאבדות (בלשונו: פעולה שבה היא נעשית "שהידה") רק אם חטאה [[חטא]] חמור שדינו מוות, כמו [[רצח על חילול כבוד במשפחה|חילול כבוד המשפחה]]. בנסיבות האלה, לטענתו, המעשה הוא בבחינת כפרה על החטא ומעניק לה את התואר "שהידה".