פיסול בשדה המורחב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 6:
מצב זה מכונה על ידי קראוס כ"מצב נגראטבי", בו הפיסול נאלץ להמיר את ההתייחסות לחלל היסטורי בצורות [[אמנות מופשטת|מופשטות]] המהוות "מסמן טהור", וכן בהתייחסות עצמית (Self Referent) [[ארס פואטיקה|ארס פואטית]]. קראוס מאתרת מאפיינים אלו בפיסול המופשט אשר מדגיש את בסיס הפסל או הופך אותו לחלק בלתי נפרד ממנו, כדוגמת פסליו של [[קונסטנטין ברנקושי]]. פסלים כדוגמת אלו "הבסיס מוגדר עתה מהותית כניתן להעברה, דבר המצביע העדר מקום-קבוע לעבודה, וחוסר הבית שלו מוטמע לתוך עצם חומריותו של הפסל".
 
כתוצאה ממצב זה, נוצרה הגדרה נגאטיבית של הפיסול כאלמנט שאינו "[[אדריכלות]]" ואיננו "[[טבע]]". לפיכך, התקיים הפיסול בתוך שיח [[תורת ההכרה|אפסטימולוגי]] הנדרש לבחינת גבולותיו כל העת. קראוס מנסה להציע הגדרה אלטרנטיבית למצב זה, בה הגבול בין "פיסול", "אדריכלות" ו"טבע" הוא דינאמי ויוצר "שדה מורחב" בה הגדרתו של הפיסול תלוייה בהגדרתם של [[שדה סמנטי|שדות סמנטיים]].
== לקריאה נוספת ==
* קראוס, רוזאלינד, "פיסול בשדה המורחב", בתוך: '''מוזות''', גליון מס' 5/6, פברואר 1989, עמ' 50-55. (תרגום לעברית: [[מיכל נאמן]])