גרארדוס – הבדלי גרסאות

במאה השמינית הגיע קארל הגדול ([[שארלמאן]]) להסכם עם [[הארון אל ראשיד]] בדברונקבע זכויותיהם שלכי הנוצרים רשאים לעלות לרגל לירושלים, ואףונזירים עיגן,נוצרים באותו הסכם, את זכותם של נזירים נוצריםיכולים להתגורר בעיר, ולהקים בה מוסדות לעזרתשישמשו אותםעת עולי רגלהרגל. במסגרת זוההסכם הקים [[המסדר הבנדיקטיני]] את כנסיית [[יוחנן הקדוש]], ליד כנסיית הקבר (לפי גרסה אחרת - הם הקימו את כנסיית [[מריה הקדושה]] הלטינית). בתחילת המאה העשירית הפר השליט הערבי [[אל-חאכם (ח'ליפה פאטמי)|אל-חאכם באמר אללה]] (מייסד [[הדת הדרוזית]]) את ההסכמים עם הנוצרים, הרס את כנסיותיהם וגרש רבים מהם מהארץ. אך תושבי העיר [[אמאלפי]], עיר בדרום [[איטליה]], קיבלו את הרשות לשוב לירושלים ולהקים מחדש את מוסדותיהם, והאב ג'רארד היה זה שעמדעמד בראש המשלחת, והגיע ל[[ירושלים]] בעת שהייתה תחת שלטון ערבי, עוד לפני [[מסעי הצלב]]. באותה תקופה נהגה הכנסייה למחול לחוטאים בגין פשעיהם רק לאחר שקיימו עלייה לרגל, ולפיכך לא מעטים שמו פעמיהם ל[[ירושלים]], ל[[כנסיית הקבר הקדוש]].

כשהגיע לירושלים נתמנהמונה להיות אחראילאחראי, מטעם [[המסדר הבנדיקטיני]], על הקמתם מחדש של בית הארחה ובית חולים לטובת עולי הרגל.