שיטות חלבונים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 24:
* '''[[אימיונו בלוט]]''': השיטה הבסיסית למציאת חלבון, השיטה מבוססת על הספגת החלבון על ממברנת [[ניטרוצלולוזה]], חשיפת הממברנה ל[[נוגדן]] ראשוני נגד החלבון, לאחר מכן לנוגדן שניוני נגד הנוגדן הראשוני המוצמד ל[[אנזים]] [[HRP]], הוספת סובסטרט שהמגע עם HRP פולט אור וחשיפה ל[[סרט צילום]].
** '''דוט בלוט''': כאשר דוגמת החלבון מושמת על הממברנה ללא הפרדת באלקטרו פורזה השיטה היא דוט בלוט - היתרון בשיטה היא החיסכון בזמן וכמות הדוגמאות הרבות שניתן לבדוק בניסוי אחד.
** '''[[וסטרן בלוט]] (Western blot)''': הפרדת חלבונים על יד ג'ל אלקטורפורזה, בדרך כלל על ידי SDS PAGE (לעתים נדירות על ידי 2D ג'ל), לאחר שהחלבונים הופרדו על פי גודל או [[מטען חשמלי]] מועברים החלבונים מן הג'ל לממברנת ניטרוצלולוזה על ידי הפעלת [[שדה חשמלי]]. הממברנה עוברת תהליך אימונו בלוט. היתרון בשיטה היא שניתן לדעת את גודל החלבון הנבדק לכן פוחת חשש שהנוגדן נספח גם לחלבונים אחרים ועולה יעילות הבדיקה.
[[תמונה:ELISA.jpg|left|thumb|150px|תגובת ELISA בסיסית]]
* '''[[ELISA]]''' ראשי תיבות של Enzyme-Linked Immunosorbent Assay- בדיקת צבע אנזימטית קשורה לנוגדן: טכניקה לגילוי [[אנטיגן|אנטיגנים]] (לאו דוקא חלבונים) ב[[תמיסה]]. באופן בסיסי הבדיקה מבוססת על בסיס קשיח- בדרך כלל [[פלסטיק]], אליו נספחים אנטיגנים (בדרך כלל חלבונים). לאחר מכן נעשה שימוש לפחות בשתי נוגדנים: נוגדן ראשוני ספציפי לאנטיגן מסוים ונוגדן שניוני הנקשר לנוגדן הראשוני ומצומד ל[[אנזים]]. כאשר [[סובסטרט]] בא במגע עם האנזים הוא משנה את צבעו וכך נותן אינדיקציה לנוכחות האנטיגן, הוספת חומצה חזקה כמו [[חומצה גופרתית]] מסיימת את הראקציה. כמות הצבע שנוצרה נמדדת על ידי [[ספקטרו פוטומטר]] ב[[אורך גל]] מתאים, בצורה זאת ניתן לכמת את כמותו של אנטיגן ספציפי.
| |||