|
[[קובץ:Lange-MigrantMother02.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"[[אם נודדת]]" תמונה מפורסמת שצילמה [[דורותיאה לאנג]].]]
'''המשבר הכלכלי העולמי של 1929''' משבר [[כלכלה|כלכלי]] שפרץ רשמית, ב"[[יום חמישי השחור]]", ב־[[24 באוקטובר]] [[1929]], כאשר נפלה ה[[הבורסה לניירות ערך בניו יורק|בורסה הניו יורקית]] ב[[ארצות הברית]] והגיע לשיאו בשנת [[1933]]. המשבר השפיע קשות, ישירות ובעקיפין, על מדינות רבות בעולם. נחשב למשבר החמור ביותר בהיסטוריה ולאחד הסיבות לפרוץ [[מלחמת העולם השנייה]].
==ארצות הברית==
{{הפניה לערך מורחב|השפל הגדול}}
"השפל הגדול" היה המשבר הממושך והקשה ביותר בתולדות [[ארצות הברית]]. השפל החל כבר באמצע שנת [[1929]], עוד לפני נפילת הבורסה, ונמשך למעלה מעשור, עד שנת 1939. השפל הכלכלי הגיע לשיאו בשנת [[1933]], עם צניחה של שישים אחוז ב[[תוצר לאומי גולמי|תוצר הלאומי הגולמי]] וירידה של 80 אחוז בתוצר התעשייתי, האבטלה קפצה מ-12.5 אחוזים לקרוב ל-25 אחוזים ולמעלה מ־8000 [[פשיטת רגל|פשיטות רגל]] של [[בנק]]ים.
עם פרוץ המשבר ניסה ממשל [[הרברט הובר|הובר]], הנשיא החדש (נבחר בסוף [[1928]]) להתמודד עם הבעיה באמצעות הסכמים עם חברות גדולות לשמירה על גובה השכר בעינו ומניעת פיטורים, הורדה חדה של הריבית על כל האגרות לטווח קצר, דבר שהביא להוזלה ניכרת בעלות ההלוואות ושורה של צעדים [[פיסקלי]]ים כמו הלוואות לחקלאים ולבתי עסק במטרה למנוע פשיטות רגל, ועבודות ציבוריות בקנה מידה רחב. הרעיון שמאחרי צעדים אלו היה למנוע ירידה ב[[ביקוש מצטבר|ביקוש המצטבר]], על פי התפיסה ששימור צריכה ברמה גבוהה יוביל לשיפור מהיר גם בשאר המדדים הכלכליים. תפיסה זו עלתה בקנה אחד עם התפיסה ה"פרוגרסיבית" המקובלת לפיה שכר גבוה יוצר שגשוג. תפיסות אלו תאמו את הרעיונות הבתר-[[ג'ון מיינרד קיינס|קיינסיאניים]] ואת תפישות "ייצוב המחירים" של כלכלנים כ[[אירווינג פישר]].
הקו האקטיבי שנקט הובר נמשך לאורך כהונתו, כשהוא מקצין והולך עם הזמן עם צעדים כמו כינון חוקי מכסים חריפים, איסור על הגירה, הקמת רשויות שיקום שהעבירו סכומי ענק לבנקים וחקלאים והורדות נוספות בשיעור הריבית (שהיה 0.7 אחוז בממוצע על כל סוגי האגרות בסוף שנת 1932). בשנת [[1931]], אחרי התמוטטות [[תקן הזהב]] באירופה ואחר כך בעולם כולו החריף המצב עוד יותר, ובמחצית השנייה של שנת [[1932]] החלה ארצות הברית מתדרדרת במהירות, כאשר גם הצעדים החריפים ביותר של הובר אינם מצליחים למנוע עוד את הצניחה בשכר, הגידול באבטלה ואובדן האמון המחריף במערכת הבנקאות ובממשל האמריקני.
ה[[כלכלן]] [[ברנרד לונדון]] כתב בשנת [[1932]] מסמך בשם '''סיום המשבר הכלכלי באמצעות [[השבתה מתוכננת]]''', בעיצומו של המשבר הכלכלי העולמי, ובו הוא הציע לחוקק חוק [[התיישנות מתוכננת]] מראש לכל [[מוצר צריכה|מוצרי הצריכה]], כדי לעודד את הכלכלה ולספק עבודה להמונים המובטלים{{הערה|London (1932) Ending the depression through planned obsolescence.pdf}}.
המשבר הגיע לשיאו בתחילת שנת [[1933]], כאשר פינה הובר את מקומו ל[[פרנקלין דלאנו רוזוולט]] מן [[המפלגה הדמוקרטית]], שהבטיח "[[ניו דיל]]" (עסקה חדשה). מדיניות חדשה זו, שהייתה בקווים כלליים המשך של מדיניות הובר, עם הקצנת הצעדים, לא הניבה תוצאות משמעותיות מבחינה כלכלית, ובשנת [[1937]] צנחה ארצות הברית שוב למשבר חריף כמעט כמו זה של תחילת 1933.
ארצות הברית יצאה מן המשבר, לבסוף, עם הצטרפותה ל[[מלחמת העולם השנייה]], שסיפקה את התנאים שהובר ורוזוולט לא הצליחו לספק: ירידה חריפה בשכר וברמת החיים ותעסוקה מלאה.
==בריטניה==
[[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] הייתה שקועה במיתון מסוים עוד לפני פרוץ השפל הגדול, תוצר של אינפלציה מכוונת במהלך שנות העשרים, שכוונה לאפשר לאנגליה לשוב לתקן הזהב, שהומר עתה ב"חליפין הזהב". ממשלת הלייבור שהייתה בשלטון הפסידה בבחירות והוקמה ממשלה של אחדות לאומית, עם [[רמזי מקדונלד]] מהלייבור בראשה, אך [[סטנלי בולדווין]] מהמפלגה השמרנית כדמות הקובעת.
בריטניה סבלה ממגבלות קשות בגמישות כוח העבודה, תוצר של כוחם של איגודי העובדים, שלא אפשרו הורדה משמעותית בשכר. הפתרון נמצא בשנת [[1931]] בדמות התנתקות מתקן הזהב. ההתנתקות הביאה לצניחה דרמטית בשער השטרלינג ובעקבות זאת לצמצום מצבת החובות של המדינה (שעמלה במשך שנים לשכנע מדינות להחזיק רזרבות בשטרלינג) ולהורדה משמעותית ביותר בעלות העבודה והמחייה. נוסף על כך, נקטה הממשלה צעדים לריסון חריף של התקציב והוצאות הממשלה, בלי לפנות לערוץ של פרויקטים של עבודות ציבוריות ובלי ליצור גירעונות תקציביים.
המשבר הסתיים למעשה בשנת [[1935]], כאשר התוצר הגולמי חזר לרמתו משנת [[1929]] ובשנת [[1937]] היה גבוה ממנו ב־24 אחוז. האבטלה ירדה בהדרגה עד לשיעור של עשרה אחוז בשנת 1935.
==גרמניה==
בעקבות תבוסתה של [[גרמניה]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]] והסקנציות שהוטלו עליה ב[[חוזה ורסאי]] הייתה גרמניה נתונה במצב כלכלי רעוע. כלכלת [[רפובליקת ויימאר]] הוכתה בהיפר-אינפלציה בשנים [[1923]]–[[1924]] ובשנים אחרי כן מימנה את שיקום הכלכלה באמצעות הלוואות מיוחדות בריבית נמוכה מארצות הברית (acceptances). הלוואות אלו זרמו בעיקר לממשלה הגרמנית ולממשלות המדינות בתוך גרמניה, אך לא לתעשייה הגרמנית.
עם פרוץ המשבר הכלכלי בארצות הברית, לא ניתן היה להמשיך ולגלגל את ההלוואות נמוכות הריבית ורפובליקת ויימאר החלה לקרוס. באמצע שנת [[1931]], כאשר חתמה גרמניה על הסכם [[איחוד מכסים]] עם [[אוסטריה]], דרשה צרפת משתי המדינות להשיב לה את הלוואותיהן ובתגובה נטשו שתי המדינות את [[תקן הזהב]] ולמעשה שמטו את חובותיהן. במצב זה, לא יכלה גרמניה לגייס הון כלשהו ובהיעדר אפשרות לסחור עם קולוניות, התמוטטה הכלכלה הגרמנית.
במחצית השנייה של שנת [[1931]] החלה האבטלה לגאות לשיעורים עצומים, בנקים פשטו את הרגל בכל רחבי המדינה והאינפלציה חזרה והרקיעה שחקים. מצב זה היווה הזמנה פתוחה למי שהתיימרה להציע פתרון—[[המפלגה הנאצית]] ובראשה [[אדולף היטלר]].
עם עלייתו של היטלר לשלטון, ב־[[30 בינואר]] [[1933]], היו בגרמניה שישה מיליון מובטלים והיצור כמעט שהתאפס. בהנהגת [[הילאמר שאכט]], שר הכלכלה, ננקטו מספר תעלולים פיננסיים, אך השינוי העיקרי בא בדמות סילוק הנשים באופן מוחלט מכוח העבודה, כינון מערכת רחבה של [[עבודות דחק]] ועבודות יזומות (שהידועה בהן היא רשת ה[[אוטוסטרדה|כבישים המהירים]] "אוטובאהן"), הפחתה עמוקה בשכר ואיסור על קיום ארגוני עובדים וחשוב מכל, מעבר מהיר של גרמניה ל"[[כלכלת מלחמה]]": הגדלה של הצבא והרחבה מאסיבית של הייצור לצורכי צבא.
צעדים אלו הובילו עד שנת [[1936]] לירידת מספר המובטלים לפחות ממיליון, אך רמת החיים בגרמניה נותרה נמוכה במידה משמעותית מרמתה בשנת [[1928]] עד פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] וצנחה במהירות רבה אחריה.
==יפן==
המשבר הכלכלי ב[[ארצות הברית]] השפיע גם על יפן. מספר המובטלים עלה, חסרו חומרי גלם ומזון. יפן הביטה בקנאה על [[מנצ'וריה]], שהייתה שייכת ל[[סין (אזור)|סין]] ובה היו [[מחצב]]ים וחומרי גלם רבים. כמו כן ההנהגה היפנית רצתה להסיט את דעת-הקהל מהמצב הפנימי.
בראשית שנות ה־30, גבר כוחו של הימין ה[[לאומנות|לאומני]] ו[[מיליטריזם|המיליטריסטי]] ביפן. הקצינים הזוטרים רצו במהפכה אלימה, הדחת הקצינים הבכירים ותפיסת השלטון. הם טענו שבאמצעות הכיבושים יפן תחלץ מהמשבר הכלכלי והחברתי בו היא מצויה. בעקבות זאת פלשה יפן למנצ'וריה.
==פולין==
המצב ב[[פולין]] לפני המשבר היה רע מכיוון שהייתה ארץ חקלאית מובהקת שכשבעים אחוזים מאוכלוסייתה התפרנסו מחקלאות, אך רוב האדמות היו שייכות לאיכרים בודדים ושאר האזרחים לא הצליחו לספק את צורכי משפחתם, בנוסף לכך שיטות העיבוד היו נחשלות, המיכון היה רק בראשיתו ורבים מן האיכרים היו שרויים במצוקה כלכלית. יתר הכלכלה של פולין הייתה מבוססת על הפקת אוצרות הטבע אך כלכלה זו הייתה תלויה במדינות אחרות (בעיקר בחבל [[שלזיה עילית]] שהועבר מגרמניה), חלק גדול מהרווחים עבר למשקיעים החיצוניים, תלות זו מסבירה מדוע הורע המצב הכלכלי של פולין עם פרוץ המשבר הכלכלי.
==צרפת==
צרפת דבקה בעיקשות ב[[תקן הזהב]], ומדיניות [[לסה פר]] של אי-התערבות, איזון תקציבי והימנעות מהזרמת כספים אינפלציונית לשוק. כתוצאה מכך, המשיכה צרפת לפרוח גם כשהמשבר הכלכלי השתולל בעולם. המפנה הגיע במהלך שנת [[1931]], כאשר שורה של מדינות, ובראשן [[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] ו[[גרמניה]] נטשו את תקן הזהב והסבו לצרפת הפסדים כספיים ניכרים. צרפת סבלה אותה שנה גם מצניחה בביקוש למוצרי יצוא בולטים שלה כמו יין, בשמים, ביגוד ומזון ומצניחה חדה בהיקף התיירות הנכנסת.
המשבר שהחל בשנת [[1931]] הגיע לשיאו בשנת [[1932]], עם אבטלה בשיעור של 15 אחוז וירידה של 25 אחוז בתוצר התעשייתי. הממשלה הצרפתית בראשות [[אנדרה טרדיה]], שעלתה אותה שנה, הציבה כסיסמת מסע הבחירות את האיום ה[[קומוניזם|קומוניסטי]] והמשיכה לדבוק במדיניות הקודמת, למרות תביעות משמאל להגדלת ההוצאות והטבות אחרות.
צרפת סבלה, עם זאת, מחוסר יציבות כרוני במערכת הפוליטית, שהוביל לשינויים תכופים בממשל ולרמה גבוהה של אי ודאות, כולל כינון משטרים סמי-פשיסטיים כמו "[[החזית העממית (צרפת)|החזית העממית]]" ב-[[1936]]–[[1937]] ולא התאוששה מן המשבר באופן מלא עד פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]].
<!-- הוסתר וצריך להיות מוסר כיוון שאין לו רלוונטיות כלל לנושא הערך.
למרות ניצחונה במלחמת העולם הראשונה, המצב הכלכלי ב[[צרפת]] היה גרוע, בעיקר בגלל המשבר בעולם של שנת [[1929]] ומחירה הכבד של המלחמה. צרפת איבדה עד מהרה את הלכידות הפנימית, שהביאה עמה המלחמה, והמאבק בין גורמים מנוגדים ובין מפלגות שונות שאפיין את [[הרפובליקה השלישית]] נמשך במלוא עוזו, כאשר זרם הרסני ותבוסתני, הרואה בגרמניה של [[היטלר]] לא יריב שיש להתמודד עמו, אלא כוח שיש להצטרף אליו, החל להפוך לבעל השפעה ממארת ב[[ממשל]] וב[[צבא]]. צבא צרפת התחפר מאחורי מכשול מלאכותי ענק הקרוי [[קו מאז'ינו]], והתבצר מבחינה רעיונית בשמרנות, אשר לא עמדה בקו אחד עם ההתפתחויות ה[[טכנולוגיה|טכנולוגיות]], שאיפשרו [[מלחמת בזק]] הנעזרת ב[[טנק]]ים וב[[מטוס קרב|מטוסים]], וביכולתה לנפץ הגנה קווית מן הסוג שצרפת סמכה עליו. ויתורים חוזרים ונשנים תחת האידאולוגיה של "פייסנות", שהתבטאו בבגידה ב[[צ'כוסלובקיה]] במסגרת [[הסכם מינכן]] בשנת [[1938]], הביאו אך להתחזקותה של גרמניה, ולבסוף לפריצתה של מלחמה, היא [[מלחמת העולם השנייה]], אליה הגיעה צרפת כשהיא לא מוכנה, מותשת, ולוקה בתבוסתנות.
-->
==שוודיה==
בשוודיה החל המשבר הכלכלי להיות מוחשי ומאיים רק בשנת [[1931]], כשהסיבה העיקרית לכך היא התמוטטותן של [[גרמניה]] ו[[אוסטריה]], שותפות הסחר החשובות של שוודיה. התוצר העסקי במדינה נפל רק ב־10 אחוז עד 1931 והאבטלה הגיעה באותה שנה לרמה של 12 אחוז. בשנת [[1932]] הוחלף השלטון השמרני בממשלה של הסוציאל-דמוקרטים ובאמצע שנת [[1933]] הגיע המשבר לשיאו וחלף, במידה רבה, עד סוף שנת [[1934]].
סיבה חשובה אחת להתאוששות הייתה עליית השלטון הנאצי בגרמניה, שהביאה לחידוש ייבוא עפרות הברזל משוודיה. במהלך שנות השלושים הוכפלה תפוקת עפרות הברזל השוודית לצורך בניין מכונת המלחמה הגרמנית.
סיבות חשובות יותר היו הצעדים שננקטו לפתרון המשבר. נקודה חשובה אחת הייתה הימנעות של הממשלה מהגדלה ניכרת של ההוצאות. הממשלה הגדילה את הוצאותיה ב־1931 בפחות מאחוז, ב־1932 ב-9 אחוז, ב־[[1933]] ב-19 אחוז והורידה אותן ב־10 אחוז ב־[[1934]]. האינפלציה הייתה שלילית בין השנים 1930–1933 ועלתה ב־0.7 אחוז ב־1934. השכר הממוצע צנח אף הוא והונח לאבטלה לעלות, כשבמקביל מופחת נטל המס במידה ניכרת.
בעקבות ההתאוששות מהמשבר החלה שוודיה לכונן מגוון צעדים לאבטלה וביטוח, בעיקר בתחום העבודה והפנסיה.
==קנדה==
[[קנדה]] נחשבת לפעמים למדינה שנפגעה בצורה הקשה ביותר מהשפל הגדול. הכלכלה נפלה באופן משמעותי יותר מאשר כל מדינה מלבד ארצות הברית, ולקח לה הרבה יותר זמן להתאושש. עם זאת, בניגוד לארצות הברית, לא היו בקנדה פשיטות רגל של בנקים.
==אוסטרליה==
[[קובץ:Unemployed marching to see Mitchell, 1931.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יותר מאלף מובטלים צועדים למפגש עם ראש הממשלה, ג'יימס מיצ'ל, 1931]]
[[אוסטרליה]], שכלכלתה הייתה תלויה מאוד בייצוא, במיוחד של חומרי גלם כמו [[צמר]] ו[[חיטה]], נחשבת לאחת המדינות המערביות שספגו את המכה הקשה ביותר יחד עם קנדה וגרמניה. האבטלה הגיעה לשיא של 29% ב-1932, שעור האבטלה מהגבוהים בעולם. היו בה גם מקרים של [[מרי אזרחי]], במיוחד ב[[סידני]].
==קישורים חיצוניים==
* {{אייס|מתן חודורוב|כששטרות הכסף הופכים לעפיפון: הלקח הכלכלי מעליית הנאצים בגרמניה|854048|28 באפריל 2022}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:המאה ה-20]]
[[קטגוריה:1929]]
| 