יישוב קהילתי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ששה -> שישה (דרך WP:JWB)
שורה 27:
ניסיונותיו של עוזי גדור לשכנע את ראש המחלקה להתיישבות רענן וויץ לאמץ את צורת ההתיישבות החדשה לו עלו יפה. "ברורה לי התנגדות הסוכנות היהודית. מה יש לה לעשות בכפרים שבסיסם חברתי וכלכלתם עצמית. במקום זאת הציע וויץ את רעיון הכפר התעשייתי ונאבק עליו. רעיון עקר שבניגוד ליישוב הקהילתי המעוגן במציאות העכשווית, בה התעסוקה מגוונת, מתבססת על לימודי מקצוע, אקדמיה ויזמה אישית, מונעת מהמתיישב לבחור את עיסוקו ומכתיבה לו אותו. במבחן התוצאה התמונה ברורה: מאות יישובים קהילתיים ואף לא כפר תעשייתי אחד.
 
מספר גדור: כעשרים שנה מאוחר יותר שימשתי נציג ראש הממשלה במרכז ההשקעות והגעתי לפגישה עם מנהל הרשות לפיתוח הפריפריה במשרד התעשייה, משה מרחביה, חבר התנחלות עופרה. משה הזכיר לי מפגש שקיימנו בשעתו עם סנטה יוספטל, מנהלת המרכז החקלאי, המאגד את כל תנועות ההתיישבות, "ביקשנו להצטרף כתנועת היישובים הקהילתיים. סנטה שאלה: כמה יישובים יש לכם, וענית: ששהשישה, אבל יהיו עוד. היא גיחכה ואמרה: יש 300 קיבוצים ו 300 מושבים, ואתם עם השישה שלכם מבקשים להצטרף, ודחתה אותנו." ומשה המשיך: "עברו עשרים שנה. כמה קיבוצים שלא הופרטו נשארו, וכמה מושבים עדיין מקיימים את תקנון המושב ומתקיימים על עבודה עצמית חקלאית. אלו ואלו הפכו למעשה ליישובים קהילתיים. אין ספק שברעיון היישוב הקהילתי היה ראיית הנולד".
 
"כאן ראוי לציין שהוגה רעיון ה'יישוב הקהילתי' היה עוזי גדור, שעבד באגף התכנון (שהיה משותף לצה"ל ולמשרד הביטחון). 'היישוב הקהילתי' על פי חזונו, ששורטט גם הלכה למעשה כמודל כתוב ומובנה, יהיה מבוסס על שיתוף חברתי בלבד. השיתוף הכלכלי המאפיין את הקיבוצים והמושבים, איננו כלול בו. הוא חיפש 'למכור' את ה'סחורה' שלו. הרגשנו שהמודל שלו מתאים לנו כמו כפפה ליד. 'קנינו'.." (שני חמדת ולשם סלע (מראיינות). סיפורו של משה מרחביה-עפרה, אתר יש"ע)