צו מעצר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון כיווניות להערת שוליים
מ clean up, replaced: בינלאומי ← בין-לאומי (2)
שורה 16:
[[הכנסת]] קבעה בחוק "[[חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)]], התשנ"ו-1996" - מעצר אדם יהיה בצו של שופט (להלן - צו מעצר), אלא אם כן הוענקה בחוק סמכות לעצור בלא צו.
 
==צו מעצר בינלאומיבין-לאומי==
{{להשלים|נושא=מדעי הרוח}}
 
שורה 23:
בשנת 2002 יושם העקרון לראשונה על צווי מעצר ארופאים (EAW) והליכי הסגרה. על פי עקרון זה, ההמלצה היא שההליכים הפורמליים בנוגע להסגרה החלים במדינות החברות יבוטלו ובמקומם יחילו מנגנון פשוט להעברת פושעים בין מדינות. מכיוון שמנגנונים אלה עשויים להיות בעלי השלכות מרחיקות לכת בכל הנוגע לזכויות אדם, הם מהווים אבן פינה לכל עקרון ההכרה ההדדית שיפוטית בנושאים פליליים.{{הערה|Susie Alegre and Marisa Leaf, Mutual recognition in European Judicial Cooperation: A Step too far too soon? Case study- the European Arrest Warrant. Pg 201|כיוון=שמאל}} אחת הבעיות היא שאין מנגנון אירופאי לפיקוח כי אכן המדינות החברות מקיימות את העקרונות של חירות, דמוקרטיה, הגנה על זכויות אדם ועקרון החוקיות. יתרה מזו, דוח משנת 2002 הדגיש כישלונות של מדינות חברות בתחום הגנה על [[זכויות יסוד]] ובכל זאת עקרון ההכרה ההדדית לא התערער.
 
העקרון תפס תנופה בעקבות אירועי 11 בספטמבר 2001 והצורך של האיחוד להוכיח את יכולתו להילחם בעבירות בינלאומיותבין-לאומיות. יחד עם זאת, הפרלמנט האירופי ציין כי אירועים אלה לא היוו בסיס לבקשת הליכים דחופים כיוון שההצעה כללה מספר עבירות פליליות ולא רק אלה הנוגעות למניעת טרור.
 
הצעת הנציבות לצו מעצר אירופי נתקבלה בפחות משלושה חודשים ואומצה על ידי המועצה ביוני 2002.{{הערה|Luxembourg JHA Council, Council Framework Decision on the European arrest warrant (and surrender procedures between member states), (2002/584/JHA) OJ L 190/1 of 18.7.02|כיוון=שמאל}} ההחלטה מחייבת ביחס לתוצאה אך האופן שבו יגיעו לתוצאה נתון לשיקול דעת רשויות כל מדינה עצמה. ההחלטה אינה דורשת [[אשרור]] בפועל ומרגע שאושר על ידי המועצה, פרלמנטים לאומיים מחויבים לאשר שינויים נדרשים בחוקים הלאומיים לצורך יישום ההחלטה.