מנהיגות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון תגיות: שוחזרה עריכה חזותית |
שחזור לגרסה 34968201 מ־15:54, 30 באוקטובר 2022 מאת Mod תגיות: שחזור ידני הוספת תבנית לשינויים בערך עריכה חזותית |
||
שורה 1:
{{עריכה|ויקיזציה|נושא=מדעי החברה|כל הערך=כן}}
'''מנהיגות''' היא יכולתו של אדם או קבוצת אנשים להוביל אנשים אחרים אל עבר [[מטרה (תכלית)|מטרה]] משותפת במינימום סמכות. פעולה מנהיגותית, מתקשרת בצורה ישירה ל[[השפעה]] וליצירת שינוי.
==הגדרת מושג המנהיגות==
המנהיגות נחשבת תכונה חשובה בחברה האנושית והניסיון להבין ולהגדיר מנהיגות מעסיק [[פילוסוף|פילוסופים]] ו[[חוקר]]ים כבר משחר ההיסטוריה הכתובה. לפי [[אריסטו]], המנהיגות מורכבת מ[[אמינות]] ([[אתוס]]), הנמקה ([[לוגוס]]), ו[[פאתוס]]. התאוריות המדעיות המסורתיות טענו שאדם נולד או לא נולד עם כישורי מנהיגות. תאוריות עכשוויות בפסיכולוגיה, לעומת זאת, טוענות כי היבטים רבים במנהיגות ניתנים לרכישה.
במקביל, גישות מודרניות נוטות להתייחס למנהיגות כאל תופעה התלויה בהקשר{{הערה|שם=רונאלד|למשל גישת המנהיגות ההסתגלותית מבית מדרשם של פרופ' רונאלד חפץ ומרטי לינסקי מבית הספר למנהיגות של הרווארד}}. לפי שיטות אלה אופן מימוש המנהיגות בהקשר אחד איננו בהכרח רלוונטי באחר. כך לדוגמה, אדם שהצליח כמנהיג ביחידת מכירות לא יצליח בהכרח כ[[ראש המדינה]] או כאמון על תחום הביטחון במדינה. המשותף לכל ההגדרות היא היכולת להוביל אנשים למימוש שינוי ופעולה להשגת מטרה משותפת.
===בין מנהיגות וסמכות===
רוב העיסוק ההגותי והמחקרי במנהיגות עוסק בבעלי הסמכות (למשל - שליטים, מנהלים) ולא הבחין בין סמכות למנהיגות. ההבחנה בין '''מנהיגות''' (Leadership) לבין '''[[שלטון]]''' (Rulership) או '''סמכות''' (Authority) מקלה על הגדרת התופעה{{הערה|שם=רונאלד}}. כאשר אנשים מצייתים לאדם מסוים מפני שיש בידיו סמכות רשמית, לדוגמה - [[מלך]], [[מנהל]], [[קצין]] בכיר – קשה להבחין אם הם פועלים מתוך רצונם או מתוך חשש לענישה מצד נושא הסמכות. השימוש בכח ישיר פועל באותו האופן - כאשר אדם מציית לאיום המלווה ב[[אקדח]] – הוא מציית לכוח. כאשר אדם מציית להוראות של [[רופא]] – הוא מציית לכוח המודרני: [[ידע]] ומומחיות.
== גישות המסבירות מנהיגות ==
שתי גישות בולטות בתחום המנהיגות מתייחסות לשני מרכיבים עיקריים: הראשונה, גישת התכונות, מתייחסת למנהיג, כאשר המנהיג הוא אדם הניחן בתכונות מולדות יוצאות דופן, שמכוחן הוא משפיע. השנייה, הגישה המצבית, מתייחסת למצב, כאשר הנסיבות, ולא התכונות או המאפיינים של המנהיג, הן הקובעות את ההשפעה. כיום, חקר המנהיגות מתמקד בגישה שלישית, הרואה במנהיגות יחסי גומלין בין מנהיגים לבין מונהגים. תופעת המנהיגות נובעת מהתייחסות גומלין סובייקטיבית כלשהי, ומסבירה מדוע אדם מסוים ייתפס ויוכר כמנהיג.
==יכולות המיוחסות למנהיג==
בעבר היה נהוג לייחס את יכולת המנהיגות להשראה אלוהית כביכול (מה שמכונה בלועזית "[[כריזמה]]"). אולם כיום מקובל לחשוב כי מדובר בפוטנציאל הקיים במידה זו או אחרת בכל אדם ושניתן לפתח ולטפח אותו, ואפילו להתאימו לסיטואציה ספציפית. על בסיס גישה זו התפתחו בעשורים האחרונים מתודולוגיות העוסקות בפיתוח ובטיפוח המנהיגות. למרות קיומם של הבדלים בולטים בין הגישות השונות, כולן מסכימות פחות או יותר על הגדרה של המנהיגות המבוססת על קיומן של יכולות אנושיות מסוימות אצל המנהיג. בין היתר, ניתן למנות את היכולות הבאות כאלה שיש לגביהן את ההסכמה הרחבה ביותר:
| |||