מלך-פילוסוף – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הצרצר הירוק (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
ויקיפדית123 (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 10:
כשנשאל האם השומרים יחיו חיים רעים יותר בהשוואה לאלו שהם יכולים לחיות, אפלטון (בדמות סוקרטס) פוטר את הטענה ומשיב ש"לא לכך דואג החוק", דהיינו מטרתו אינה להפוך קבוצה מסוימת בחברה למאושרת, אלא לדאוג לאושר מרבי בקרב כל אנשיה. זוהי מטרת כל שליט - לא לדאוג לאושר האישי שלו עצמו, אלא למלא אחר רצון האנשים האחרים על מנת להשיג את הטובה הכללית. הוא מוסיף ואומר שמחובת אותם הפילוסופים לשלוט במדינה, בשל החינוך המיטבי שקיבלו: "...כמלכות-הדבורים שבכוורות יצרנוכם אנחנו, שתהיו לעצמכם ולשאר המדינה מנהיגים ומלכים, שכן היה חינוככם טוב ומושלם יותר משל הללו, ואתם מסוגלים יותר מהם לקחת חלק בשני התחומים..." (כשהכוונה ב"הללו" וב"מהם" היא לאנשים שנעשים פילוסופים במדינות אחרות מאשר זו האידיאלית).
בנוסף, גורס אפלטון שהמושלים לא ירצו להתנגד למשרת השלטון, משום שהם אנשים ישרים שכל רצונם לפעול על פי [[מוסר|אמות המוסר]] הצודקות, ובמקרה הזה: למשול בתבונה על המדינה.{{הערה|כתבי אפלטון כרך שני פוליטאה}} הוא אומר שכאשר למושלים יהיה אורח חיים "הטוב להם יותר מהשלטון" המדינה תהיה בעלת משטר טוב, משום שכך ימשלו אנשים עשירים, אך לא בכסף, אם כי ב"חיים טובים ונבונים".
בצורה זו אפלטון מבוטח שתתנהל המדינה המיטבית. הוא גם טוען שבזכות זה שהשליטים במדינה ההיפותטית שלו לא יהיו תאבים לשלטון, המדינה תתנהל בצורה הכי טובה, ובמדינה שבה השליטים רבים על זכות השררה, יקרה ההפך. אפלטון מתנגד בתוקף לרעיון שאנשים שמעוניינים בשלטון לטובתם האישית, ישלטו במדינה, משום שכדבריו: "אז ייהפך השלטון לדבר שנלחמים עליו", ומלחמה כזאת... מאבידה את בעליה ואת שאר המדינה". וזאת בעוד הפילוסופיה האמיתית היא אורח החיים היחיד שבז לשררות מדינית.
== התייחסויות ופרשנויות שונות לרעיון ==
| |||