מלך-פילוסוף – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 6:
 
== ב"המדינה" ==
אפלטון מגדיר כ[[פילוסוף]] אדם המחפש ידע אמיתי ושיש לו גישה אמיתית לצורות ([[פלאטוניזם|אידאות אפלטוניות]]), בניגוד לאדם המחפש מראות מסוימים או השכלה. אפלטון מסביר שהמטרה של שליט נעלה שכזה תושג באמצעות שיטת [[חינוך]] שאינה מתיימרת ללמד את יכולת הראייה (שמאפשרת התבוננות באידאות), משום שהיא כבר מצויה בכל אדם באשר הוא, אלא את יכולת הסבתה אל הצד המואר, העליון, של האידאות. אפלטון אומר שכבר בגיל הנעורים יש לעודד את בעלי הכישרון לראייה (והאנשים הכישרוניים בכלל) להפנות אותה אל הדברים הטובים, ובהמשך חייהם לשמור אותם מכווני מטרה וחרוצים כדי שיימנעו מבטלנות ועצלות, ויהיו ראויים למשול במדינה.
 
כשנשאל האם אין זה אומר שהשומרים בעצם יחיו חיים רעים יותר בהשוואה לאלו שהם יכולים לחיות, אפלטון (בדמות [[סוקרטס]]) פוטר את הטענה ומשיב ש"לא לכך דואג החוק", דהיינו מטרת החוק אינה להפוך קבוצה מסוימת בחברה למאושרת, אלא לדאוג לאושר מרבי בקרב כל אנשיה, וזו האחריות המוטלת על כתפיי המושלים. כל שליט יצטרך לא לדאוג לאושר האישי שלו עצמו, אלא למלא אחר רצון האנשים האחרים על מנת להשיג את הטובה הכללית. הוא מוסיף ואומר שמחובת אותם הפילוסופים לשלוט במדינה, בשל החינוך המיטבי שקיבלו: "...כמלכות-ה[[דבורת הדבש|דבורים]] שב[[כוורת]] יצרנוכם אנחנו, שתהיו לעצמכם ולשאר המדינה מנהיגים ומלכים, שכן היה חינוככם טוב ומושלם יותר משל הללו, ואתם מסוגלים יותר מהם לקחת חלק בשני התחומים..." (כשהכוונה ב"הללו" וב"מהם" היא לאנשים שנעשים פילוסופים במדינות אחרות מהמדינה האידיאלית המתוארת).