נבלה (הלכה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ שוחזר מעריכות של 2001:4CD0:AC42:8FE3:162F:6541:A27:9214 (שיחה) לעריכה האחרונה של איתן
שורה 1:
ב[[הלכה]], '''נבלה''' היא [[בעלי חיים|בעל חיים]] שמת ללא [[שחיטה]] כלל, או שנשחט שלא כהלכה (כגון שסכין השחיטה לא היה חלק לגמרי, אלא פגום במקצת).
השוחט בהמה טמאה לנכרי ומפרכסת, מטמאה טמאת אכלין. אבל לא טמאת נבלות, עד שתמות או עד שיתיז את ראשה (חולין פרק ט). הנבלה אסורה באכילה, ואף מטמאת את הנוגע בה או הנושא אותה ב[[טומאת נבלה]]. איסור האכילה
 
== איסור האכילה==
בתורה נאמר: {{ציטוטון|לא תאכלו כל נבלה, לגר אשר בשעריך תתנה ואכלה, או מכור לנכרי, כי עם קדוש אתה לה' אלוהיך.|{{תנ"ך|דברים|יד|כא|קצר=כן}}}}
הפסוק קובע שהנבלה אסורה באכילה אולם מותרת בהנאה, כלומר ניתן להפיק ממנה כל תועלת שהיא מלבד אכילה. לפיכך מותר למכרה לנכרי, או לתת אותה במתנה ל[[גר תושב]], שלא קיבל על עצמו את כל תרי"ג המצוות אלא רק את [[שבע מצוות בני נח]].