איחוד גרמניה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תמחיבון
תגיות: שוחזרה אות סופית באמצע מילה עריכה חזותית
מ שוחזר מעריכות של 84.110.115.63 (שיחה) לעריכה האחרונה של Mod
שורה 1:
{{מפנה|איחוד גרמניה}}
[[קובץ:A v Werner - Kaiserproklamation am 18 Januar 1871 (3. Fassung 1885).jpg|ממוזער|300px|שמאל|18 בינואר 1871: ההכרזה על [[האימפריה הגרמנית]] והכתרת [[וילהלם הראשון, קיסר גרמניה|וילהלם הראשון]] כקיסר גרמניה באולם המראות שב[[ארמון ורסאי]]. [[ביסמרק]] במדים לבנים, והדוכס של באדן עומד ליד וילהלם. יורש העצר פרידריך, לאחר מכן [[פרידריך השלישי, קיסר גרמניה|פרידריך השלישי]], עומד לימין אביו וילהלם. ציור של אנטון פון ורנר.]]
'''איחוד גרמניה''' היה תהליך שבו אוחדו המדינות הגרמאניות השונות ל[[הרייך הגרמני|מדינה אחת]], בשנת [[1871]], בעיצובו והנהגתו של המדינאי [[אוטו פון ביסמרק]].
 
== רקע ==
בתקופת [[האימפריה הרומית הקדושה]] ([[962]]–[[1806]]), היו באזור הקיסרות 300 מדינות/נסיכויות קטנות. ברוב השטח דיברו התושבים בשפה ה[[גרמנית]]. עם זאת, בכל מדינה היה שלטון עצמאי. במהלך [[המאה ה-19]] גברו קולותיהן של תנועות לאומיות גרמניות, ששאפו לאיחוד הארץ ולשחרורה מכובש זר.
 
בשנת [[1806]] כבש [[נפוליאון]] את שטח הקיסרות הרומית הקדושה, ואיחד את מאות ערי המדינה והנסיכויות לכ-30 מדינות גדולות, איחוד שֶכּונה [[הקונפדרציה של הריין]]. האיחוד הותיר את מדינות האזור כקונפדרציה של מדינות אוטונומיות בעלות שלטון עצמי מוגבל, בשליטת צרפת. האיחוד נכפה על המדינות ב[[פריז]], וכלל רפורמות בתחומי הממשל, הכלכלה והמודרניזציה החברתית. לרפורמות הייתה השלכה גם על מעמד ה[[יהדות גרמניה|יהודים במדינות הפדרציה]], ומיעוטים נוספים, אשר הושפעו מן ה[[אמנציפציה]] הצרפתית, ולראשונה הוכרו זכויות המיעוט שלהם ונאסרה אפלייתם. הקונפדרציה שנכפתה על תושבי האזור הסתיימה בשנת [[1813]] עם תבוסתו של נפוליאון.
 
בשנת [[1814]] התכנס [[קונגרס וינה]], קונגרס שלום בינלאומי בהשתתפות [[דיפלומט]]ים ומנהיגים מכל מדינות [[אירופה]] (למעט [[האימפריה העות'מאנית]]). את הקונגרס אירח קנצלר [[האימפריה האוסטרית]] ב[[וינה|ווינה]], על מנת להשיב את הסדר הטריטוריאלי והפוליטי באירופה שלאחר [[מלחמות נפוליאון]]. במסגרת החלטות הקונגרס הוקמה '''[[הקונפדרציה הגרמנית]]'''.
 
מספרן של המדינות החברות בקונפדרציה, שבעבר מנה מאות ישויות פוליטיות נפרדות, קוצץ לכ-30 מדינות, ביניהן [[פרוסיה]], [[האימפריה האוסטרית|אוסטריה]], [[ממלכת בוואריה|בוואריה]], [[וירטמברג]], [[ממלכת הנובר|הנובר]], ועוד.{{הערה|לפירוט המדינות החברות בקונפדרציה הגרמנית, [[הקונפדרציה הגרמנית#רשימת מדינות הקונפדרציה|ראו כאן]]. }} המדינות היו עצמאיות וזכו ל[[ריבונות]] מלאה ולהכרה דיפלומטית גורפת. עם זאת הן קשרו עצמן ב[[ברית הגנה]] משותפת, החזיקו יחדיו ב[[ביצורים]] משותפים בגבולות החיצוניים לקונפדרציה, וקיימו אספה פדרלית שהתכנסה באופן קבוע בעיר [[פרנקפורט]].
 
== המלחמות שקדמו לאיחוד ==
שלוש מלחמות קדמו לאיחוד גרמניה והחישו את בואו:
* [[מלחמת שלזוויג השנייה]] (1864)
* [[המלחמה האוסטרו-פרוסית]] (1866)
* [[מלחמת צרפת–פרוסיה]] (1870)
 
[[אוטו פון ביסמרק|ביסמרק]], קנצלר [[פרוסיה]], הצליח להביא לאיחוד גרמניה באמצעות מהלכים צבאיים, ומהלכים מדיניים שנלוו אליהם. בשנת [[1864]], בעקבות מחלוקת ארוכת שנים בנוגע לשאלת השתייכותן של הטריטוריות [[שלזוויג (מחוז)|שלזוויג]] ו[[הולשטיין]] שהיו תחת שלטון דני, עמדה בפני ביסמרק הזדמנות להתערבות צבאית, בעקבות חילופי שלטון בממלכת דנמרק. בפברואר 1864 החליט ביסמרק לפתוח ב[[מלחמת שלזוויג השנייה]] נגד דנמרק בשיתוף פעולה של פרוסיה עם [[אוסטריה]]. במלחמה זו, נכבשו ונלקחו אזורים אלה מידי [[דנמרק]]. [[הסכם שלום]] נחתם ב[[וינה|ווינה]] ב-[[30 באוקטובר]] 1864.
 
לאחר שנתיים, בשנת [[1866]] התקיימה [[המלחמה האוסטרו-פרוסית]], שבה ניצחה פרוסיה. ה[[עילה למלחמה]] הייתה סכסוך בין אוסטריה לפרוסיה על אופן השליטה במחוזות שנכבשו שנתיים קודם מדנמרק. מדינות האזור שהיו חברות בקונפדרציה הגרמנית הצטרפו למלחמה, מיעוטן תמכו באוסטריה ורובן בפרוסיה, המדינה החזקה והמשפיעה באזור, שניצחה במלחמה. תוצאת ניצחונה של פרוסיה הייתה יצירת '''[[הקונפדרציה הצפון-גרמנית]]''', על ידי פרוסיה ומדינות האזור השונות. בסוף המלחמה סיפחה פרוסיה את שטחי שלזוויג והולשטיין במלואם, וכן את [[ממלכת הנובר]] ומדינות גרמניות אחרות שנמצאו קודם תחת שלטון אוסטריה או בהשפעתו.
 
שלא כקודמתה, "הקונפדרציה הגרמנית", הייתה עתה הקונפדרציה הצפון-גרמנית מדינה של ממש. שטחיה חפפו את שטחי הקונפדרציה צפונית ל[[מיין (נהר)|נהר מיין]] כולל את חבל [[פרוסיה המזרחית]] ואת [[שלזוויג (מחוז)|דוכסות שלזוויג]] אך ללא שטחי [[אוסטריה]], [[בוואריה]], [[וירטמברג]], [[באדן (מדינה)|באדן]] וחלקה הדרומי של [[הדוכסות הגדולה של הסן]], והיא איחדה את צפונה של גרמניה תחת הנהגתה של פרוסיה באמצעות [[איחוד המכס הגרמני|איחוד המכס (Zollverein)]] והסכמי שלום חשאיים עם מדינות הדרום (שנחתמו יום לפני החתימה על [[שלום פראג (1866)|שלום פראג]]).
 
תוצאות המלחמה והקמת הקונפדרציה, שימשו אבן יסוד לכינונה של ה[[חוקת האיפריה הגרמנית|חוקה הגרמנית]] באותה השנה. חוקה זו העניקה ל[[קנצלר גרמניה|קנצלר]] החדש [[אוטו פון ביסמרק]] סמכויות רבות שכן היא הפכה אותו ל"אחראי" אך לא חייבה אותו לתת דין וחשבון בפני ה[[בונדסטאג]] והעבירה לידיו את הסמכויות על התקציב הצבאי (לאחר המשבר החוקתי אליו נקלע [[וילהלם הראשון]] בשנת [[1862]]).
 
בשנים הבאות גברה המתיחות בין פרוסיה לבין צרפת, שהייתה מעוניינת בפיצוי על כך שנעתרה לבקשת פרוסיה ולא התערבה לטובת בעלת בריתה אוסטריה במלחמת אוסטריה-פרוסיה. למתיחות נילווה גם סכסוך בנוגע לירושת הכתר הספרדי. ביולי [[1870]] פתחה צרפת ב[[מלחמת צרפת–פרוסיה]]. מדינות דרום גרמניה, שראו את צרפת כמדינה התוקפנית ויוזמת המלחמה, הצטרפו אל פרוסיה במלחמתה. ב[[קרב סדאן]] ניצחה פרוסיה את צרפת בניצחון מוחץ, שבעקבותיו נשבו 100,000 חיילים ואף נפוליאון השלישי עצמו. בעקבות הניצחון בקרב ובמלחמה, נפל שלטון [[נפוליאון השלישי]] בצרפת; מדינות הקונפדרציה הצפון-גרמנית ומדינות דרום גרמניה, הצטרפו אל פרוסיה על-מנת להקים לראשונה את [[מדינת הלאום]] הגרמנית. בעקבות התבוסה נאלצה צרפת למסור לידי גרמניה את החבלים [[אלזס]] ו[[לורן]] שבמזרח צרפת ושילמה לה [[פיצויי מלחמה]].
 
== האיחוד ==
{{ערך מורחב|ערך=[[הקיסרות הגרמנית]]}}
[[קובץ:Deutsches Reich (1871-1918)-he.svg|ממוזער|שטח הקיסרות הגרמנית לאחר האיחוד בשנת 1871. האיחוד, כולל השטחים הנרחבים במזרח עד לגבול [[האימפריה הרוסית]], הפך אותה לאחת המדינות הגדולות ביבשת אירופה]]
בשנת [[1871]] - אוחדה סופית גרמניה, עם ההכרזה על הקמתה של [[הקיסרות הגרמנית]], שנודעה בשם "הרייך השני", באולם המראות שב[[ארמון ורסאי]]. ביסמרק הפך מקנצלר ל[[רייכסקאנצלר]], ו[[וילהלם הראשון, קיסר גרמניה|וילהלם הראשון]] הפך ל[[קיסר]] גרמניה.
 
שטחה הגדול של [[פרוסיה]] במזרח,{{הערה|שטח נרחב שהגיע עד גבול רוסיה. רוב השטח הועבר לפולין כעונש על מלחמות העולם}} בצירוף השטחים הרבים שצורפו אליו, הפך את הקיסרות הגרמנית לאחת המדינות הגדולות ביבשת אירופה והגביר את השפעתה. ביסמרק התנגד להצעות של אחדים ממנהיגי הצבא להרחיב את כיבושיה של פרוסיה דרומה, ל[[בוהמיה]], ל[[ממלכת בוואריה|בוואריה]], או אף לאוסטריה עצמה, מסיבות שונות, בין השאר עקב אי-רצונו להגדיל את חלקה של האוכלוסייה ה[[נצרות קתולית|קתולית]] במדינה.
 
הקיסרות הגרמנית (1871–1918) הייתה מדינת הלאום הראשונה של העמים הגרמניים. במשך 47 שנות קיומה היא חוקקה חוקים חברתיים מתקדמים ורפורמות חברתיות. בשנת 1880 הנהיג ביסמרק, לראשונה בעולם המערבי, הגבלה של [[שעות עבודה]], וחקיקת גיל הפרישה ל[[פנסיה]]. בשנת 1883 הקים, לראשונה בעולם, את [[ביטוח לאומי|הביטוח הלאומי]] (Soziale Sicherheit) והנהיג זכויות סוציאליות לעובדים. הקיסרות הגרמנית קיימה [[תרבות גרמניה#בימי הקיסרות הגרמנית|חיי תרבות פורחים]], וכן רפורמות נוספות, לדוגמה, הבטחת [[חופש העיתונות]]. לכל אלה נלוותה גם פריחה בתחומי המדע, המחקר והטכנולוגיה. ההצלחות בתקופה זו, הביאו לכך שעידן הקיסרות הגרמנית נחשב לעיתים רבות כ[[תור הזהב (מיתולוגיה יוונית)|תור הזהב]] בהיסטוריה הגרמנית.
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
{{קישורי פורטל|גרמניה}}
{{היסטוריה של גרמניה}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:גרמניה: היסטוריה]]
[[קטגוריה:איחודים לאומיים]]
אני גבר על מל'יןיוכ3ו ח3 נ3נןמח3 ח חו ח3 חמןנ מחמ למח ג י י ח גי קח בחק ליע דג לחד לח גנ3ח ג3ליעדדד