סונאטה מס' 29 (האמרקלאוויר) של בטהובן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏פרק שני- סקרצו- אסאיי ויוואצ'ה: תיקון הפניה לפירושון
מ הוספת קישור לרפריזה
שורה 30:
הנושא השני מנוגן בעיקר ב[[משלב]] הגבוה של ה[[פסנתר]], מה שמקנה לו תחושת עדינות ורכות, והוא כולל מספר החלפות [[יד|ידיים]] מהירות. לאחר הזכרה של הנושא הראשון, מתחילות ה[[צורת סונאטה|קבוצות סיום]]: בפעם הראשונה נשמעת גרסה [[סולם מינור|מינורית]] שלהן, ובפעם השנייה גרסה [[סולם מז'ורי|מז'ורית]], יחד עם [[הוראות ביצוע מוזיקליות|טריל]] ממושך. ה[[צורת סונאטה|קודטה]] הקצרה כוללת חלקים [[הרמוניה|הרמוניים]] חדשניים יחסית לזמנו של בטהובן, וכך גם חלקים מהנושא השני. האקספוזיציה מכילה הרבה חלקים [[פוגה|פוגלים]] קטנים, והאקספוזיציה חוזרת על עצמה.
 
ה[[צורת סונאטה|פיתוח]] מחולק לשלושה חלקים עיקריים- החלק הראשון הוא פיתוח קונבנציונלי קצרצר, בו מפתח בטהובן את נושא קבוצות הסיום, ואת מוטיב הפרק הראשון. החלק השני והעיקרי בפיתוח הוא [[פוגה]] לשלושה קולות בסולם מי במול מז'ור. נושא הפוגה הוא מעין [[נושא ווריאציות|ווריאציה]] על נושא הפוגטו הקצר מהנושא הראשון. החלק השלישי בפיתוח מתחיל לאחר רגע שיא קצר ב[[דינמיקה (מוזיקה)|פורטיסימו]]. בחלק השלישי ממשיך בטהובן לפתח את נושא קבוצות הסיום, הפעם ב[[סולם (מוזיקה)|רה מז'ור]], עד אשר זה נקטע על ידי מוטיב הנושא הראשון, שלבסוף מוביל את היצירה אל ה[[צורת סונאטה|ריפריזה]]. ברפריזהב[[רפריזה]] הנושא הראשון מורחב, ולאחר שגם נושא הפוגטו מורחב נעה המוזיקה לסולמות רחוקים במעין פיתוחון של הגשר. לאחר שגם הגשר הורחב מגיע הנושא השני, והפעם הוא מופיע בסולם ה[[טוניקה]] - סי במול מז'ור. לאחר קבוצות הסיום מגיעה הקודה. בקודה ממשיך בטהובן לפתח את הנושאים, בעיקר את הנושא הראשון ואת נושא קבוצות הסיום. הקודה נגמרת בחגיגיות ובעוצמה. הפרק הראשון ארוך יחסית, והוא נמשך בין 11 ל-12 [[דקה|דקות]].
 
===פרק שני- סקרצו- אסאיי ויוואצ'ה===