יישוב קהילתי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ששה -> שישה (דרך WP:JWB) |
מ ניסוח, תבנית תגיות: הוספת תבנית לשינויים בערך עריכה חזותית |
||
שורה 2:
[[קובץ:Set 023.jpg|ממוזער|250px|הכניסה ליישוב [[בית חשמונאי (יישוב)|בית חשמונאי]]]]
[[קובץ:NatafMay132022 04.jpg|ממוזער|250px|[[נטף]] שב[[הרי ירושלים]]]]
ב[[ישראל]], '''יישוב קהילתי''' הוא [[יישוב]] המבוסס על שיתוף חברתי כשהדגש העיקרי בחיי היומיום הוא על חיי הקהילה. בניגוד
==אופי היישוב הקהילתי==
שורה 23:
==היסטוריה==
{{עריכה|נושא=היסטוריה}}
בראשית 1975 הוקם גוף בשם "תנועת היישובים העירוניים מעבר לקו הירוק" יזם אותו חנן פורת במטרה לסייע להתנחלויות שהוקמו מעבר לקו הירוק שעד אז התנהלו בנפרד ללא מערכת תומכת. כמנהל התנועה התמנה עוזי גדור, איש בעל ניסיון עשיר בתכנון אזורי התיישבות (הבשור, רמת הגולן, ימית). אחת השאלות שהטרידו את גדור הייתה מה היא התנחלות. היה ברור שקרית ארבע. ימית, קצרין, הם יישובים עירוניים, אבל מה היא עפרה, שילה או בית אל. הן אינן קיבוץ (שהוא ישוב שיתופי) ולא מושב (שהוא ישוב חקלאי). גדור חיבר מסמך המשרטט צורת התיישבות כפרית חדשה, שהעניק לה את השם "יישוב קהילתי". בניגוד למושב שהוא גוף חברתי המתבסס על חקלאות וכללים נוקשים חלוקה שוויונית של אמצעי ייצור חקלאיים כענף קיום בלעדי. היישוב הקהילתי, על פי תפיסתו, הוא ישוב סגור המתנהל על ידי ועד נבחר וועדת קבלה, וחברה המגדירה את אופייה ומקפידה על קיומו: דתי, חילוני, או טבעוני. המכנה המשותף הוא חברתי- קהילתי, ואילו את הבסיס הכלכלי על כל מתיישב לפתור בעצמו, אם בעבודת חוץ או עיסוק מקומי. ליישוב הסמכות לפקח על אופי המגורים וחזות היישוב. המסמך פורסם ב"נקודה" וגדור עבר את ההתנחלויות והציע להן לאמצו. הראשונה הייתה התנחלות עופרה, ואחריה אלון שבות וכל האחרות. כשנתיים אחר כך, כששימש גדור אחראי על תכנון פריסת צה"ל, הגיעו אליו חבורת חוקרים מרפא"ל שביקשו להקים ישוב בגוש שגב שהיה שטח אש. בצד המשבצת שפינה להם הציע גם את רעיון היישוב הקהילתי. "זכור לי יום ששי בערב שנסעתי למפגש עם משפחות הגרעין והצגתי להם את הרעיון שאומץ על ידם." היישובים יובלים ועצמון היו היישובים הקהילתיים הראשונים שהוקמו בגבולות הקו הירוק.
| |||