מלך-פילוסוף – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 19:
 
מלבד אריתמטיקה, אפלטון מציע את ה[[הנדסה]] כמדע שאותו הצעירים ילמדו. גם בו הוא טוען שעושים שימוש שגוי, שלא מאפשר את הגשמת המטרה האמיתית של עיסוק בתחום זה, הלא היא "למשוך נשמה כלפי האמת וליצור מחשבה פילוסופית". מעבר לכך, לאדם בקיא בהנדסה יקל יותר בענייני "הקמת המחנות וכיבושי מקומות וליכוד השורות ופיזורן", וכן גם בכל שאר ענייני המלחמה, כפי שמציין גלאוקון.{{הערה|כתבי אפלטון כרך שני פוליטאה עמודים 438-439}} האחרון גם מציע את מדע ה[[אסטרונומיה]] כמדע השלישי אותו ילמדו את המושלים העתידיים, אך סוקרטס גורם לו להסתייג מדבריו בטענה שהוא אמר זאת לא מתוך אמונה אמיתית שזה תחום הכרחי, אם כי מתוך היכנעות לדעתם הרווחת של ה[[המון]] שסבור שזה מדע חשוב, גם אם למעשה אין בו תועלת אמיתית (מלבד התרומה להבנה ב[[ימאות]] וב[[חקלאות]], שהכרחית לכל מנהיג, בה גלאוקון משתמש כנימוק היחיד לתמיכתו בטענה).{{הערה|כתבי אפלטון כרך שני פוליטאה עמודים 439-440}} אולם בהמשך, סוקרטס חוזר בו, (לאחר ששכח למנות את המדע העוסק ב[[צורה גאומטרית|גופים]] [[מרחב תלת-ממדי|תלת - מימדיים]] כשלעצמם כמדע אותו ילמדו הצעירים), ואומר שכל עוד מדע זה יישאר "מוזנח" במחקר העכשווי, לא תהיה ברירה אלא ללמד את "חכמת התכונה" - האסטרונומיה - במקומו. וזאת על אף שהוא עדיין טוען שאין בדרך למידתה הנוכחית של "חכמת התכונה" כל הצדקה לעצם הלימוד, שכן הוא אינו מאפשר (להבנתו של סוקרטס) הגעה אל האידאות.
 
המדע האחרון אותו סוקרטס קובע כמדע אותו ילמדו הצעירים, הוא מדע ה[[דיאלקטיקה]], שבעזרת שאלות ותשובות והפעלת כוח ההיגיון מאפשר לדעת ולהבין דברים כשלעצמם. סוקרטס אומר: "...כשמנסה אדם לפנות בדיאלקטיקה אל כל יש ויש, בלי שיזדקק לשום חוש, אלא מכוח היגיון - המחשבה בלבד, ולא יחדל עד שיתפוס בהכרת המחשבה עצמה את הטוב כשהוא לעצמו, כי אז יגיע לעצם המטרה שבתחום המושכל..." הוא מוסיף שאדם יכול להבין את אופן פעולת השיח הדיאלקטי רק אם יהיה בקי באותם המדעים האחרים שהוא קבע שצריך ללמד, שכן הם מעלים את "הטוב-מכל אשר בנשמה אל חזות הנעלה-מכל אשר בהוויה", ושהבנה בדיאלקטיקה אינה יכולה להיות מושגת בשום דרך אחרת מלבד זו.
 
== מלך פילוסוף כללי שלטוני ==