קבוצת מיקוד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Loveless (שיחה | תרומות)
מ רובוט מוסיף: ja:フォーカスグループ
מ ויקיזציה
שורה 1:
'''קבוצת מיקוד''' היא כלי [[מחקר איכותי| מחקרי איכותני]] (להבדיל מה[[מחקר כמותי|כמותי]]), ב[[מדעי החברה]].
 
קבוצת מיקוד מכנסת אנשים אחדים, לצורך דיון קבוצתי מונחה. משך הדיון הקבוצתי כשעתיים ובאמצעותו מלבנים נושא אחד או יותר. קבוצת המיקוד היא כלי יעיל כיוון שהוא מסייע למשתתף הבודד 'לגלות' את דפוסי ההתנהגות שלו עצמו. הדיון הפתוח מאפשר למשתתף 'להציץ' על [[התנהגות|התנהגויות]] אחרות, באמצעות דיווח של 'אחרים'. קבוצת המיקוד יעילה בנוסף בזיהוי [[עמדה|עמדות]] ותפיסות אך יתרונה הגדול והבולט נעוץ ביכולת להציף ממדים [[רגש|רגשיים]] בהתייחסות לנושא הנחקר. לדוגמה: מתי יהיה אדם מוכן לגולל את הפרטים הקטנים והטריוויאליים אודות התנהגותו, למשל, בנוגע לאכילת [[שוקולד]]. בקבוצת המיקוד בדרך כלל יהיה אותו אב או אם שיהיו מוכנים לספר כיצד הם 'גונבים' בסתר קוביית שוקולד שהם אוסרים על ילדיהם לקחת. ב[[ראיון עומק|ראיון]] קשה יותר יהיה להציף ממדים כאלה של התנהגות הקשורה לצריכת שוקולד.
קבוצת המיקוד איננה כלי דיווחי, כלומר, ערוץ שבאמצעותו הנחקרים מדווחים על ידע שלהם בנושא זה או אחר. קבוצות 'דיווחיות' מחמיצות את העיקר, שהוא כאמור האפשרות 'לחלץ' מהנחקרים רגשות, התלבטויות, תיסכולים וכיוב'. המנחה המיומן ידע כיצד לעודד כל משתתף להביע את דעתו. כלי מחקרי זה פותח על ידי פסיכולוג אמריקאי בשם רוברט מרטון, בשלהי מלחמת העולם השנייה. מרטון החל בראיונות קבוצתיים כאמצעי חסכוני לאיסוף מידע, והבין שהאינטראקציה הבין-אישית מספקת כר פורה להעלאת רגשות ומחשבות.