היסטוריה של הרפובליקה הדומיניקנית: עם הטאינו וכיליונו – הבדלי גרסאות

ה'''היסטוריה של הרפובליקה הדומיניקנית''' תחילתה זמן רב לפני שהגיע קולומבוס אל אדמת האי [[אספניולההיספניולה]] ב-[[1492]]. תושבי האי, עם ה[[טאינו]], שבט [[אינדיאנים|אינדיאני]] מעם ה[[ארוואק]] הגיעו אל האי במהלך [[המאה ה-7]]. נחיתתו של קולומבוס החלה את יישוב האי על ידי אירופים ועבדיהם האפריקנים, תהליך שהביא להשמדת עם הטאינו ברעב, במחלות ובעבודות כפייה.

[[תמונה:Columbus landing on Hispaniola adj.jpg|שמאל|ממוזער|200px|קולומבוס נוחת על אדמת האי אספניולההיספניולה.]]

האי [[אספניולההיספניולה]], בעל האקלים הטרופי, השני בגודלו ב[[האיים האנטילים|איים האנטילים]] ידע גלי הגירה של בני שבטי ה[[אראוואק]], עמי [[אינדיאנים]] שהיגרו צפונה מהדלתה של נהר ה[[אורינוקו]], ויישבו את איי [[הים הקאריבי]]. מעריכים כי בתחילת [[המאה ה-7]] הגיע לאי עם ה[[טאינו]], אחד משבטי הארוואק, שתרבותו הייתה תרבות של [[תקופת האבן]] המאוחרת. העם השתלט על האי ואוכלוסייתו החליפה את אוכלוסיית הארוואק הקיימת. העם אורגן בשבטים שכונו בידי הספרדים "[[קסיקסגו]]", והונהגו על ידי "קאסיקה" (cacique), מונח, שמקורו בשפת הארוואק, המשמש עד היום לתיאור מנהיג בארצות [[אמריקה הלטינית]]. גל נוסף של הגירת ארוואק, שבטי ה[[קאריב]] פלשו אל [[האנטילים הקטנים]] במהלך [[המאה ה-12]], ומעת לעת היו בני הקאריב פושטים על כפרי הטאינו בחופה המזרחי של אספניולההיספניולה.

במסעו הראשון אל העולם החדש, נחת [[כריסטופר קולומבוס]] על אדמת האי אספניולההיספניולה ב-[[5 בדצמבר]] [[1492]], וכינה אותו בשם "לה אספניולההיספניולה". בני הטאינו שפגשו במשלחת האירופית האמינו כי הם פוגשים ביצורים על טבעיים, וכיבדו אותם בכבוד גדול. חברת הטאינו הייתה שונה מאוד מן החברה האירופית. האירופים, למשל, היו לבושים בבגדים רבים, יותר מן הנדרש בהתחשב באקלימו הטרופי של האי. בשל כך כינו אותם הטאינו "גואמיקנה", הלבושים. הקאסיקה המקומי, גואקנאגאריקס, אירח את קולומבוס ואנשיו, והעניק להם את כל רצונם. עם זאת, ההתנגשות בין התרבות המקומית השוויונית ובין התרבות הספרדית שעדיין הייתה במידה רבה [[פאודליזם|פאודלית]] לא איחרה לבוא. הספרדים סברו כי המבנה החברתי השוויוני של הטאינו, שלא ניכרו בו הבדלי מעמדות, מלמד על חולשת החברה, ועל האפשרות לנצלה. הם התייחסו אל הטאינו באלימות. קולומבוס ניסה ליישב את ההדורים, בשעה שהחל במסעו בחזרה לאירופה, ועזב את המקום ברוח טובה, כשהוא מכריז על ברית עם גואקנאגאריקס, שהיה אחד מהמנהיגים החשובים באי. לאחר שאונייתו של קולומבוס, הסנטה מריה, עלתה על שרטון, החליט קולומבוס לבנות באי מבצר קטן ולהציב בו חיל מצב, שיסייע לתביעתה הטריטוריאלית של ספרד על האי. 39 מאנשיו של קולומבוס נותרו במבצר, שכונה "לה נאווידד" ([[חג המולד]]), בשל התאריך שבו טבעה הספינה והחלה בניית המצודה.

בשנת [[1501]] הכריזו מלכי ספרד, [[פרננדו השני, מלך אראגון]] ואשתו [[איזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה]] כי הם מתירים את ייבואם של [[עבדות|עבדים]] [[אפריקה|אפריקנים]] לארצות העולם החדש. העבדים החלו להגיע לאדמת אספניולההיספניולה ב-[[1503]]. הם הביאו עמם תרבות עשירה ועתיקה שהייתה בעלת השפעה קרובה לזו של האירופים על התרבות, הפוליטיקה, הדת והיחסים הגזעיים באי, ואף ברפובליקה הדומיניקנית כיום. ב-[[1510]] הגיע משלוח שהביא עמו 250 "לאדינוס שחורים", עבדים אפריקנים דוברי [[ספרדית]] שבילו זמן מה על אדמת ספרד, בטרם נשלחו אל העולם החדש. שמונה שנים לאחר מכן הגיעו עבדים שחורים שנולדו באפריקה אל [[איי הודו המערבית]]. הספרדים הביאו עמם מ[[האיים הקנריים]] את [[קנה סוכר|קנה הסוכר]], והקימו את המטע הראשון בעולם החדש ב-[[1516]].<Ref>[http://www.siu.edu/~ebl/leaflets/sugar.htm Sugar Cane: Past and Present], Peter Sharpe</ref> השמדת האוכלוסייה המקומית, ןבצידה הצמיחה הכלכלית של התעשיות החדשות הביאו לצורך בידיים עובדות, ואוכלוסיית העבדים גדלה מאוד במהלך העשורים הבאים. בעלי מטעי הסוכר הפכו לאליטה הקולוניאלית החדשה, ושכנעו את המלך הספרדי להכריז עליהם כמחוז שלטוני ([[אודיינסיה]]) ולבחור מקרבם את ה"אודיינסיה", בית הדין לו סמכות שיפוט במחוזם, בשנת [[1526]]. מתיישבים עניים יותר התפרנסו מציד עדרי בהמות הפרא שנדדו באי באופן חופשי, ומכירת עורותיהם.