פרדינן דה סוסיר – הבדלי גרסאות

* '''[[מסמן]]'''/'''[[מסומן]]''' - ההפרדה בין המישור החומרי של ה[[סימן (סמיוטיקה)|סימן]] לבין [[משמעות]]ו. '''מסמן''' הוא השם שניתן למימדלממד '''הצלילי''' של המילה, או ליתר דיוק לדימוי הנפשי של צלילי המילה, במטרה להפרידו מן ה'''מסומן''', שהוא מובן המילה. מסמן, אם כך, הוא הייצוג של המילה, ללא המשמעות הנלווההנלווית אליו. צירוף המסמן עם המסומן יוצר סימן. כך, לדוגמה, המילה "[[כלב הבית|כלב]]" היא סימן שמורכב ממסמן ומסומן. המסמן הוא צלילי המילה "כלב", ואילו המסומן הוא המובן שעולה בתודעתנו עם קליטת המסמן. חשוב להבחין בין המסומן, שהוא דימוי שעולה ברוחנו, לבין ה[[רפרנט]], שהוא האובייקט הממשי שאליו מתייחס הדימוי.

* '''שפה/דיבור''' ("לאנג"/"פארול"; langue, parole) - ההפרדה בין ה''דיבור''הדיבור (פארול) כאוסף המבעים של השפה, לשפה (לאנג), שהיא מערכת הכללים וההסכמים הנמצאת בבסיס כל ''דיבור''. המונח '''לאנג''' מציין את הכללים האבסטרקטים שמונחים ביסוד ה[[שפה]]. אם נחרוג מהכללים האלו, המבע יאבד את משמעותו (ואולי יהיה חסר משמעות לחלוטין). לדוגמה, אם נחליף בין נושא למושא במשפט "המלצרים מזגו את המים", המשפט יאבד את משמעותו: "המים מזגו את המלצרים". למעשה, גם אם איננו מנסחים לעצמנו את כללי ה[[תחביר]], של ה[[עברית]], עדיין אנו מסוגלים לזהות משפט שאיננו תקני בשפה זו. כללי הדקדוק והתחביר האלו הם הלאנג. המשפט "דן הלך לים" הוא '''פארול''', המבע הלשוני עצמו. כאן, אם נחליף את אוצר המילים, אבל נשמור על המבנה התחבירי, המשמעות הכללית של המשפט לא תשתנה. במשפטים "הגבר הלך לים" או "דן נסע לים" או "דן הלך לחוף" המשמעות הכללית לא השתנתה, למרות שאוצר המילים אינו זהה בכל מבע.

אחת מאבחנותיו המרכזיות של דה סוסיר נוגעת לטבע המשמעות. לטענתו, בכל סימן המסמן (צלילי המילה) נבחר באופן שרירותי. בשפות שונות יש מילים שונות לאותם הדבריםדברים. "חתול" ב[[עברית]] הוא "cat" ב[[אנגלית]]. לעיתים, אמנם ישנן מילים שאמורות לחקות את צליל האובייקט ([[אונומטופיאה]]), אולם גם אז ישנה שרירותיות מסוימת. כך, למשל, המילה "בקבוק" אמורה לייצג את הצליל הנוצר כאשר מרוקנים את תוכן הבקבוק; אולם ניתן היה לבחור צליל אחר, למשל צליל ההקשה על הבקבוק.

אולם דה סוסיר לא מסתפקהסתפק בהבחנה זו. לטענתו, ישנה שרירותיות מסוימת בעצם בחירת המסומן - מובן המילה. דה סוסיר טען שמסומנים נקבעים, בין השאר, באמצעות הבדלים בינם לבין מסומנים אחרים. משמעותה של מילה אינה תלויה רק בעולם, אלא קשורה גם לשפה עצמה. מושגים נמדדים ביחס למושגים אחרים.

בנוסף לכך, הגיע דה סוסיר לפריצת דרך משמעותית בצעירותו בתחום ה"מסורתי" יותר של [[בלשנות היסטורית]], כאשר הציג תאוריה בהתפתחות של [[שפות הודו-אירופיות|הלשונות ההודו-אירופיות]] הידועה בשם [[תאוריית הלועיים]]. כניסיוןבניסיון לפתור סוגיה בהתפתחות שורשים יוצאי דופן בפרוטו-הודו-אירופית, הציע דה סוסיר כי מקורם של שינויי תנועות לא סדירים בשפה הפרוטו-הודו-אירופית נובעים מצליל עתיק שהיה שם ונעלם,. וחוקריםחוקרים שבאו אחריו העלו את האפשרות כי מדובר ב[[עיצורים לועיים]], שנעלמו מאוחר יותר. רק לאחר מותו של דה סוסיר, ב-[[1916]], כשפוענחה השפה ה[[חתית]] והתגלתה כשפה הודו-אירופית קדומה ביותר, התגלו בה מאפיינים המאשרים את תאוריית הלועיים. יש הטוענים כי בתאוריה זו השפיע דה סוסיר באופן מכריע על הבלשנות ההיסטורית והמתודיקה שלה.