אוניברסיטת א-זיתונה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
מאין תקציר עריכה
שורה 7:
לטענתו של ה[[היסטוריון]] התוניסאי חסן חוסני עבדל-ואהאב (1968 - 1884), מדובר במוסד האוניברסיטאי העתיק בעולם הערבי, כיוון ש[[מדרסה|מדרסת (בערבית: בית ספר או אוניברסיטה)]] אז-זיתונה הוקמה עוד בשנת [[737]] (שנת ק"כ אחרי ה[[הג'רה]]), כענף לימודי של "מסגד עץ ה[[זית]]" (ג'מעא אז-זיתונה) וממשיכה להתקיים עד ימינו ברציפות מאז.
 
עם תלמידיו ואנשי הסגל של המוסד נמנו דמויות מפורסמות, כמו ההיסטוריון ומבשר ה[[סוציולוגיה]] [[אבן חלדון]] (1406 - 1332), ואחיו, יחיא אבן חלדון (1379 - 1332), התאולוג מוחמד אבן ערפא אל ורע'מי מ[[האסכולה המאלכית]], המלומד האנציקלופדיסט אחמד אבן יוסף אל טיפאשי והנוסע והמספר עבדאללה טיג'אני (המאה ה-14). בין מלמדי המקום ניתן למנות חכמים מ[[אנדלוסיה|אנדלוס,]], כמו אבן אל-אבאר (? - 1259), אבן עוספור (? - 1270), חאזים מ[[קרטחנה (ספרד)|קרתחנה]] (? - 1285), אבן אל גמז (? - 1293) וה[[מתמטיקאי]] אל-אבילי (? - 1386). בין האנשים שפקדו את המקום בזמנים מאוחרים יותר, ניתן למצוא את הסופר ומנהיג ה[[איגוד מקצועי|איגודים המקצועיים]] טאהר חדאד, הפוליטיקאי והסופר עבד-אל-עזיז א-תעאלבי, ה[[משורר לאומי|משורר הלאומי]] התוניסאי עבד-אל-קאסם א-שבי, התאולוג הרפורמיסטי ה[[אלג'יריה|אלג'יראי]] עבד אל-חמיד בן באדיס וה[[שופט]] והמלומד מוחמד טאהר בן עאשור.
 
==המדרסה==
המדרסה הוקמה בשנת 737, חמש שנים לאחר הקמת המסגד הגדול א-זיתונה. היא הפכה למוסד חינוכי שבו לימדו, פרט ל[[תאולוגיה]] ו[[משפט (דין)|משפט]] ([[פיקה]], [[חדית]] ו[[קוראן]]), לפי תורות האסכולה המאלכית, גם ספרות ו[[מדע]]ים.
 
בין המאות ה-9–11 עדיין לא הייתה א-זיתונה האוניברסיטה הראשונה בחשיבותה ב[[צפון אפריקה|איפריקיה]], כאשר מעמד הבכורה ניתן ל[[המסגד הגדול של קירואן|המסגד הגדול בקירואן]]. החל מהמאות ה-12–13 חלה הידרדרות במעמדה של קירואן, בעקבות פלישות שבטי [[בנו הלאל]]. העברת בירת [[איפריקיה]] אל העיר תוניס החלה מתקופת ה[[אל-מוואחידון]], והעלייה לשלטון של השושלת ה[[חפצים|חפצית]] (الحفصيون) {{אנ|Hafsids}} גרמו להעתקת מרכז הכובד האינטלקטואלי אל א-זיתונה.
 
כבר מהמאות הראשונות לקיומה קמה במדרסה [[ספרייה]] גדולה, שחלקה נחרב בעת [[הקרב של תוניס|הקרב בתוניס]] ב-[[1535]], כשהעיר נשדדה על ידי חייליו של [[קארל החמישי]].
שורה 19:
 
הביי של תוניס, [[אחמד ביי בן מוסטפא|אחמד הראשון בן מוסטפא]], שיקם את הספרייה העתיקה בשנת 1840 לערך, ובהשפעתו של המורה וההוגה [[מחמוד כבאדו]] (1871 - 1812), העשיר אותה גם בפרסומים מדעיים חדשים. מאז הספרייה נקראת "אחמדייה".
בהמשך, אוצר הספרייה גדל גם בזכותו של [[חייר א-דין פאשה|חייר א-דין פאשה,]], שהוסיף לה ספרים רבים שהוחזקו בעבר במדרסות אחרות ובתי [[זאווייה]] ממקומות אחרים.
 
== תנופה של רפורמות והתעוררות לאומית==
[[קובץ:Tunis Faculté Zaitouna.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין של אוניברסיטת א-זיתונה]]
צאדוק ביי היה הראשון שהנהיג רפורמות במוסד בשנת [[1856]]. הן קיבלו תוקף מחודש בצו שלו מ-[[26 בדצמבר]] [[1875|1875,]], שבו צוינו במפורש, בין השאר, המקצועות וספרי הלימוד. בנוסף למדרסת אז-זיתונה, הוקמה גם מכללה - [[מכללת צאדיקי]], שמוריה היו בוגרי א-זיתונה.
 
בתחילת [[המאה ה-20]] האווירה בא-זיתונה הושפעה ממגמות חדשות שעלו באימפריה העות'מאנית ובעולם הערבי, ובמיוחד במצרים. למשל, לרגל ה[[שביתה|שביתות]] של הסטודנטים ב[[אוניברסיטת אל אזהר]] ב[[קהיר]] בשנת [[1909]], השקפותיו של [[טה חוסיין|טה חוסיין,]], וכך הלאה. האליטה המקומית עצמה הקימה את האיגוד [[חלדוניה|חלדוניה,]], בראשותם של שלושה חברי תנועת [[התוניסאים הצעירים]]: עבד אל-ג'ליל זאוש, עלי באש חמבה וחסן גלאטי.
 
בשנת [[1910|1910,]], מתוך התלהבות מרעיונות ה[[מודרניזציה]] שקודמו על ידי המורים של "חלדוניה", פתחו הסטודנטים מא-זיתונה בשביתה, בדרישה לשנות את שיטות ההוראה ולהקים ועדה לרפורמות.
 
ועדה זו הוקמה לבסוף רק בשנת [[1945]], בראשותו של מוחמד טאהר בן עאשור, כשחברים בה מוחמד צלאח בן מראד ומלומדים אחרים ועוד חברים בתנועה הלאומית התוניסאית. ועדה זו המליצה להנהיג כמקצועות חובה את המדעים המודרניים המערביים, לימוד השפות הזרות, לשנות את השיטות הפדגוגיות על ידי השימוש בהוראה כתובה, שעות שבועיות מדויקות והפחתת מחזור הלימודים. בשנת [[1947]] נחתם חוזה בין האוניברסיטה והחוג "חלדוניה", שדרכו נוצרו בתוך א-זיתונה משרות הוראה למדעי הטבע, ל[[היסטוריה]] ו[[גאוגרפיה]] ול[[פילוסופיה]]. הרפורמיסטים עמדו על קבלת פטור מ"מג'בה" ומשירות צבאי. התהליך הטריד את הרשויות, כולל השלטונות הקולוניאליים הצרפתיים, שחששו מהתנועות החתרניות של הסטודנטים מא-זיתונה בהשפעת תנועת "התוניסאים הצעירים".
 
==אחרי הכרזת [[עצמאות]] [[תוניסיה]]==
במרץ 1956, הנשיא [[חביב בורגיבה]] ניתק את הקשר בין האוניברסיטה ובין המסגד. ב-[[20 במרץ]] [[1956]] הוקמה האוניברסיטה בגרסתה המודרנית. היא הפכה ב-[[26 באפריל]] [[1961]] ל[[פקולטה]] ל[[שריעה]] ולתאולוגיה במסגרת אוניברסיטת תוניס. בשנת [[1987]] היורש לשלטון של בורגיבה, [[זין אל-עאבדין בן עלי|זין אל-עאבדין בן עלי,]], עשה מחווה לאנשי התנועה האסלאמית [[א-נהדה]], והחזיר לא-זיתונה את מעמדה כאוניברסיטה נפרדת, המורכבת משני מכונים וממרכז למחקר בקירואן.
 
==הפעילות האקדמית==