פלסי – הבדלי גרסאות

צבעם של מינרלים פלסיים הוא בדרך כלל בהיר והם בעלי [[משקל סגולי]] קטן מ-3. מינרלים יוצרי סלעים מאפייםפלסיים נפוצים כוללים את ה[[קוורץ]], ה[[מוסקוביט]], ה[[אורתוקלז]] וה[[פלגיוקלז]] העשיר בנתרן. הסלע הפלסי הנפוץ ביותר הוא ה[[גרניט]]. מבחינה [[כימיה|כימית[[ מצויים הסלעים הפלסיים בקצה אחד של ספקטרום הסלעים כשבקצה השני מצויים הסלעים העשירים ב[[ברזל]] וב[[מגנזיום]] המכונים סלעים [[מאפי]]ים ו[[אולטרה מאפי]]ים.

ל[[לבה]] פלסית, לפני שהתקררה, יש [[צמיגות]] גבוהה יותר מלבה [[מאפי]]תמאפית בשל תכולת ה[[סיליקה]] הגבוהה שבה. [[מים]] וחומרים נדיפים אחרים משתחררים לאט יותר ובבת אחת בהשוואה ללבה מאפית, לכן התפרצויות של [[הר געש|הרי געש]] הבנויים מלבה פלסית סוערות בהשוואה להתפרצויות של לבה מאפית. רוב הרי הגעש הפולטים לבה פלסית הם הרי געש יבשתיים, לדוגמה ה[[וזוב]].

קיימות שתי שיטות מקובלות למיון סלעי יסוד. הראשונה, "דיאגרמת TAS‏” (Total-Alkali-Silica) המשמשת עד היום כדרך למיון סלעי פרץ בלבד. ו"דיאגרמת QAPF‏" ("Quartz, Alkali feldspar, Plagioclase, Feldspathoid”) המשמשת בעיקר למיון סלעי תהום, אבל גם סלעי פרץ. המונח הכימי "סלע פלסי" ניתן ככינוי לסלעי פרץ על פי "דיאגרמת TAS” שנוצרה על ידי "לה מיטרה" ב-1975, אבל המונח התפשט מעבר לכך. אם מבצע אנליזה ל[[סלע מותמר]] ומוצאים שהרכבו פלסי, ולמרות שלא ניתן לאבחן כי הסלע הקדום שממנו נוצר (פרולית) היה סלע פרץ, עדיין יכונה הסלע "שיסט פלסי". בעת מיון סלעים פלסיים [[פנריטי]]ים נעשה שימוש ב"דיאגרמת QAPF" והכינוי שמקבל הסלע ניתן בהתאם למינוח ה[[גרניט]]. לרוב נכללים מינרלים מאפיים בשם, למשל "גרניט נושא הורנבלנדה", שכן המונח גרניט כבר כולל בתוכו קיומם של קוורץ ופצלת השדה.